האם אדם בעל מוגבלות מחוייב בפרו ורבו?

שאלה:

שלום רציתי לשאול לגבי מקרה מיוחד של יהודי עיוור(ואם עיוור פטור לכתחילה אז אנא ענו לי לגבי מי שכן חייב במצוות התורה באופן כללי נניח אדם עם נכות פיסית קשה אחרת) בהקשר של שידוכים וזיווגים. מצד אחד ,
ישנן מקרים שאנשים כאלו מקימים משפחה בחסדי השם הרבים אז נראה שאסור לוותר מראש חלילה.
מצד שני, אדם כזה אם מפאת חסרונותיו האובייקטיבים אינו מקים משפחה, נראה שאחרי שנים של חיפושים אמיתיים וכנים, אולי ימצא לו מישהי מבוגרת שכבר שאינה יכולה לילד (אולי זו בכלל הסיבה שלא מצא כי חששה האישה איך יפרנסה ואת ילדיה) או אולי מישהי אחרת עם מוגבלות (שאינה בררנית בעצמה) שגם אינה יכולה ללדת ואזי "יפסיד" בהיתר את המצווה של פרו ורבו ונאמר שאנוס הוא. נראה שאם לא נאמר כך ונמשיך "לשלוח אותו ולעודדו" לחפש עד זקנותו איזה אשר יכולה לילד – חייו יעברו עליו בקשיי בדידות בנוסף לקושי של חייו בשל מגבלתו הפיסית וקשה להבין הדבר כי דרכיה דרכי נועם וכו'. וגם לא פרקטי הדבר שכן כלל שמתבגר הוא פער הגילאים גדל.
אודה לכם על תשובתכם המחכימה.
(אם ידועה לכם תשובה שנתנה מהפוסקים שדנו בנושא זהאשמח לפחות למקור אחד אם הדבר אפשרי).

תשובה:

שלום וברכה

פשוט וברור שהכל לפי הענין, ואם כבר הוא בגיל שאינו יכול בנקל למצוא אשה בת בנים, או שמחמת נכותו אינו יכול לטפל במשפחה, הוא פטור מכך. אגב, היום גם נשים מבוגרות יחסית יכולות להרות על ידים ביציות מוקפאות שנשאבות מהן בעת שתחילתן התבגרותן, כאשר חוששות להחמיץ את השעה. זה מצוי מאוד.

רפואה שלמה.