שאלה:
איך המכירה דרך האתר תופסת? איזו הוכחה יש לגוי שאכן מי שמילא את הפרטים הוא אכן האיש שפרטיו כתובים שם, ולא מישהו אחר שמילא במקומו ללא ידיעתו? הרי זה טופס דיגיטלי שלא נשלח מתיבת המייל האישית.
תשובה:
ברגע שהוא מסכים לקנות ללא בקשת הוכחה, הוא מקבל על עצמו את הסיכון, בכך שהוא סומך על הרב שהוא אדם מהימן ולא ירמה אותו.
הרב אולי מיהמן, אבל כל המשלחים של הרב גם נאמנים? אף אחד לא יכול לדעת אם מישהו לא חמד לצון וסתם כתב פרטים של מישהו שהוא מכיר בלי ידיעתו ורשותו.
ולגבי מה שכתבתם שהגוי לוקח על עצמו את הסיכון, בשום מכירה אחרת לא מצאנו כזה דבר אלא דורשים חתימה דיגטלית או שליחת מייל אישי וכדומה, אז למה דווקא במכירת חמץ עושים בצורה כזו? למה לא להוסיף חותמת דיגיטלית או לבקש מאנשים לשלוח טופס דרך המייל האישי? או הצעה נוספת שהמשלח ישיב תשובה למייל האישור שהוא קיבל.
הדרישה לחתימה דיגיטלית היא תמיד של הקונה לא של המוכר, עכ"פ של בעל האינטרס, כל עוד הגוי לא דורש זאת, זכותו להאמין.
נו, אז הגוי הוא הקונה ואין לו שום הוכחה ביד, והמוצר נשאר ביד המוכר.
זכותו להאמין, אבל זה מוכיח שהוא לא מתכוון ברצינות.
ואכן פקפקו באופן כללי מטעם זה על מכירת חמץ, אבל התשובה הייתה שדברים שבלב אינם דברים, אבל כאן גם המעשים מוכיחים שלגוי אין שום כוונה אמיתית.
שום קונה במכירה דומה לא היה מסתפק בזה.
מחמת חשש זה נהגו לפרט ולהשאיר טלפון שיוכל לברר אם ירצה וכו'. אבל זה לא מעכב.
השאר תגובה