לתרומות לחץ כאן

הנהגה נכונה לליל הסדר

שאלה:

שמעתי (או שקראתי. לא זוכר בבירור) טענה שעל פניה היא נשמעת מאוד צודקת. האשה הרי טרחה שבועות על ניקיון הבית ולאחר מכן שעות ארוכות על הבישולים שיהיה סדר הכי נאה שיכול להיות. ואז מגיע הלילה הקדוש ויושבים מסביב לשולחן הסדר ומאריכים בהגדה ובסיפור יציאת-מצרים וכשמגיעים סוף סוף לשולחן עורך מריצים את זה גם בגלל שהבטן כבר מלאה מהכזיתים ואין מקום לדחוף עוד תבשילים וגם בשביל להספיק את האפיקומן (ולמהדרין גם את ההלל) לפני חצות. וזה ממש לא הוגן כלפיה. באופן אישי אני ממש אובד עצות. אשתי לא תרצה לשנות את הנ”ל. היא לא תרצה שאת הלילה היחידי בשנה אזרז בכי הוא זה לא בהגדה ולא ביחס לילדים ולכל מה שהם למדו בכיתה ויחד עם זאת היא לא תרצה לפספס את החצות. מבחינתה זה האופציה היחידה. לזרז את הסעודה. (היא למדה להכין ארוחה קלה לסדר) אך האם זה ראוי ונכון מבחינתי? ולו יצויר שהיא כן היית רוצה לשנות את סדרי העדיפויות וכן היית מכינה שפע של מטעמים מה היתה ההנהגה הנכונה?

תשובה:

שלום וברכה

ראשית עד כמה שהיא כך מעונינת ודאי אין מקום לשאלה… ומעבר לכך, ניתן קצת להזדרז כדי שתהיה סעודה כהלכתה, ובלבד שאת הסעודה ממשיכים לעשות כמו הסדר, בסיפור יציאת מצרים ודברי תורה ולא בשיחות חולין, ואז הכל יוצא טוב.. בנוגע ליחס לילדים, בלי ס-ק זה הערב שלהם, אין להכביד בדברי תורה שאינם מתאימים להם, רק להתייחס אליהם ולספר סיפור יציאת מצרים בחגיגיות ובענין, ואז אם עושים זאת נכון, זה לא חייב לקחת הרבה שעות.

 

 

ואוסיף כאן עוד כמה מילים מקווה שיהיה לתועלת הלילה הזה ליל הסדר הוא הזדמנות עצומה וגדולה מאוד. לא מדובר כאן על רק לספר להם את הסיפור שהם מכירים, אלא להחדיר בהם את יסודות האמונה שהם כידוע עוברים מאב לבן. הצורה שבה הם עוברים היא בהשפעה בדוגמא, שהבן רואה שהאבא שלו מתרגש וחווה וחי את הלילה זה משפיע על הבן מאוד. גם אם לא רואים את זה מיד, זה חודר עמוק לנפש של הילד. וזו היא בעצם התכלית של הלילה.

 

אני רוצה להביא לך את דברי הרמב"ם בהלכות חמץ ומצה פרק ז שם הוא מסביר את החיובים של הלילה. הלכה א: "מצות עשה של תורה לספר בנסים ונפלאות שנעשו לאבותינו במצרים בליל חמשה עשר בניסן שנאמר זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים כמו שנאמר זכור את יום השבת, ומנין שבליל חמשה עשר תלמוד לומר והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה בשעה שיש מצה ומרור מונחים לפניך. ואף על פי שאין לו בן, אפילו חכמים גדולים חייבים לספר ביציאת מצרים וכל המאריך בדברים שאירעו ושהיו הרי זה משובח". כאן נלמד ענינו של החיוב בלילה הזה שהוא והגדת לבנך והסיפור בניסים והנפלאות, ואפילו חכמים גדולים ולהאריך בהם. זוהי מצוות הלילה. וכמו שהסברנו החוויה העצמית כאן היא הנקודה. זה שהאב מרגיש ושמח ומאמין ביציאת מצרים.

 

ובהלכה ב כותב הרמב"ם: "מצוה להודיע לבנים ואפילו לא שאלו שנאמר והגדת לבנך, לפי דעתו של בן אביו מלמדו, כיצד אם היה קטן או טיפש אומר לו בני כולנו היינו עבדים כמו שפחה זו או כמו עבד זה במצרים ובלילה הזה פדה אותנו הקדוש ברוך הוא ויוציאנו לחירות, ואם היה הבן גדול וחכם מודיעו מה שאירע לנו במצרים ונסים שנעשו לנו ע"י משה רבינו הכל לפי דעתו של בן". כאן אנו מוצאים את הענין של ללמד את הבנים לפי דעתם, והפירוש הוא שלבדוק כל ילד מה מעניין אותו, באיזה אופן הוא יבין ויתחבר ליציאת מצרים, וכל אב יכול להבין ולדעת זאת על ילדיו.

 

ובהלכה ג כותב הרמב"ם: "וצריך לעשות שינוי בלילה הזה כדי שיראו הבנים וישאלו ויאמרו מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות עד שישיב להם ויאמר להם כך וכך אירע וכך וכך היה. וכיצד משנה מחלק להם קליות ואגוזים ועוקרים השולחן מלפניהם קודם שיאכלו וחוטפין מצה זה מיד זה וכיוצא בדברים האלו, אין לו בן אשתו שואלתו, אין לו אשה שואלין זה את זה מה נשתנה הלילה הזה, ואפילו היו כולן חכמים, היה לבדו שואל לעצמו מה נשתנה הלילה הזה". כאן הנקודה עליה שאלת. הענין הוא שצריך לעניין את הילדים, לאתגר אותם ואת עצמך, לשאול שאלות לחפש התבונניות חדשות ולא מוכרות בניסי היציאה, לראות בהם זויות חדשות ומשמעויות שלא חשבת עליהם. וכך גם לעניין את הילדים בזה שעושים דברים מוזרים וכדומה שהעניין הוא שהלילה הזה אנחנו מנסים לתת לב ולהעמיק בענין יציאת מצרים.

 

ועוד כתב הרמב"ם בהלכה ד: "וצריך להתחיל בגנות ולסיים בשבח, כיצד מתחיל ומספר שבתחלה היו אבותינו בימי תרח ומלפניו כופרים וטועין אחר ההבל ורודפין אחר ע"ז, ומסיים בדת האמת שקרבנו המקום לו והבדילנו מן התועים וקרבנו ליחודו, וכן מתחיל ומודיע שעבדים היינו לפרעה במצרים וכל הרעה שגמלנו ומסיים בנסים ונפלאות שנעשו לנו ובחירותנו, והוא שידרוש מארמי אובד אבי עד שיגמור כל הפרשה, וכל המוסיף ומאריך בדרש פרשה זו הרי זה משובח". כאן ניתן ללמוד מדבריו את צורת הסיפור לפתוח בקשיים ובסבל שהיה ולסיים בניסים. זה כאמור צורת הלילה, ואם נתחבר לדברים ונחיה אותם, בוודאי שזה ישפיע על כל בני המשפחה. אמן כן יהי רצון.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל