שאלה:
התחתנתי עם בת זוגתי לפני כחודשיים.
בסיכומי החתונה הותנה והוסכם חד משמעית שלוש פעמים שלא מזמינים אנשים ונשים ויצאנו איתם בעבר.
ההסכם היה ברור מאוד.
בפועל בת זוגתי הזמינה מישהו כזה לחתונה ואף הציגה לי אותו כידיד מזה שנים שהיא סיפרה לי עליו.
כאשר שאלתי עוד בהכנת רשימת המוזמנים ״כיצד אתם מכירים?״ היא ענתה לי שהכירו בקורס ניקוי רעלים ושהם ידידים.
החתונה עברה והסתיימה.
לאחר חודש מהחתונה משהו קינן בי ושאלתי שוב מפורשות ״האם יצאתם פעם ?״ ורק אז היא ענתה כן.
היא מודה שהיא הזמינה אותו בידיעה ברורה שהוא לא צריך להיות מוזמן ושזה בניגוד להסכם באופן מפורש ובכל זאת עשתה זאת.
ראוי לציין שחלק זה בהסכם החתונה היה ועודנו חלק מהותי בסיכומים ואף הוצג לה כחלק מהותי ולכן דנו בו וסיכמנו שלוש פעמים את אותו הסיכום.
עוד אוסיף שלו ידעתי שזה המצב לא הייתי מקדש אותה באותו ערב והשידוך היה מתבטל.
הרי בעצם קידשתי במצב של ״גנבת דעת״ בעצם שההסכם לקידושין הופר על ידה. אלא שהייתי ללא מודעות כלל וכלל לסיטואציה שאני נמצא בה בניגוד לרצוני וללא ידיעה ושאנחנו כבר במצב של ״הפרת הסכם״ על ידה.
בבקשה שהרב ייצא מנקודת הנחה שכל מה שכתבתי הוא אמת ובת זוגי מסכימה עם הדברים כפי שנכתבו לרב בפניה זו.
שנינו באמת רוצים להגיע לחקר האמת בהלכה במקרה זה שהוא לא שיגרתי ומורכב.
לו סיטואציה זו הייתה מתנהלת בכל זמן אחר, לא היה לי עניין בדבר.
אולם מאחר ומדובר בסיכומי חופה וקידושין ביני ובינה. ולא רק זאת אלא ששאלתי מפורשות לגבי אותו ידיד על נסיבות ההיכרות ונעניתי בתשובה חלקית ורפויה.
התוצאה היא שסיכום ותנאי מהותי לחופה ולקידושין הופר כבר לפני הקידושין, במהלך הקידושין ולאחר הקידושין אלא שלא הייתי מודע לכך….
אינני מעלה את נושא הפגיעה באמון והסיטואציה הלא נעימה. ברור לי שההלכה איננה עוסקת ברגש…
השאלה הינה בצד ההלכתי בלבד.
אודה לרב על תשובתו.
תשובה:
שלום רב,
אכן אענה רק על הפן ההלכתי מבלי להתייחס לרגש ולתחושותיי מהשאלה כפי שהתבקשתי.
איני רואה סיבה לחשוב שיש איזה חשש שמא הקידושין לא חלו. העובדה שאכן הסיכום היה שלש פעמים לפני החתונה אינה נוגעת כלל לתוקף הקידושין. כלומר, הסיכום היה הדדי שלא מזמינים אנשים מסויימים. האישה לא עמדה בסיכום ההדדי. אבל בשום צורה לא נכרך הפרת ההסכם עם הקידושין אני לא רואה כל קשר בין הדברים.
כאשר עושים תנאים, כלומר, הרי את מקודשת לי בתנאי כזה וכזה, צריך לכרוך את הדברים. וגם צריך שיעשה כמשפטי התנאים (כתנאי בני גד ובני ראובן) אבל נניח שלפעמים לא צריכים בדיוק את משפטי התנאים. אבל להתנות אחד בשני בודאי שצריך אחרת, מנין לנו לדעת שזה כוונתך?
אז כפי שאתה אומר, אילו היית יודע לא היית מתחתן איתה. יכול להיות. ואפילו אם זה ברור לך כשמש ואתה מרגיש שאתה רק לא מצליח לשכנע אחרים שזוהי היתה תחושתך, עדיין אין בכך כל סרך בעיה בקידושין. על כך נאמר בקידושין נ,א דברים שבלב אינם דברים. כלומר, אפילו אם באמת זה היה בדעתו בעת הקידושין, מאחר שהמחשבה סותרת את המעשה (שנעשה כאמור ללא תנאי מקביל) דברים שבלב אינם דברים.
