שאלה:
אני לא בטוח שהכותרת שלי נכונה, שאלתי היא קצת פילוסופית. ואני מצטער על האריכות והתאור הסבוך . אני מקווה ששאלתי יכולה לעניין אולי עוד קוראים.
מצד אחד, עיקרון מאוד מאוד חשוב ביהדות הוא לברך על הטוב ולברך על הרע, ובין השאר כי אנחנו מאמינים שהדברים "הרעים" שקורים לנו הם לטובתנו, או לפחות זה מגיע לנו מצד הדין. מצד שני, אנשים מאמינים גם אומרים שהכל לטובה כתוצאה ממעשיהם הם ולא ממה שנגזר עליהם. ופה קצת מתעוררת לי שאלה.
אנסה להסביר כוונתי בדוגמא:
שני חברים רבו, ראובן ושמעון , ראובן כעס על שמעון יותר מהצורך,בצורה שאינה מידתית לכולי עלמא . הוא לא דיבר עימו שנה שלמה עד שנתרצה וחידש הקשר.
כעת ראובן מצטער שהחמיר על חברו היקר שמעון ומתחרט על אובדן שנה של הקשר ביניהם.
לפי השקפת היהדות כפי שאני הקטן מבין אותה, ראובן אמור להגיד הכל לטובה. וגם שמעון אמור להגיד הכל לטובה- כלומר אין מה להצטער על אותה שנה שאבדה שכן אם כך נתגלגלו הדברים- כל הכל לטובת שניהם בהשגת הבורא .
ועכשיו ללב שאלתי, קשה לי מדוע שראובן יאמר הכל לטובה, הרי הוא זה שבחר לנהוג לא בצורה נכונה. זה לא שהקב"ה העניש אותו ונראה לכאורה שכלל לא השם גלגל את מהלך הדברים. ראובן העניש את עצמו ואת חברו שמעון, הוא טעה בכך שלא שאל חבר/בן משפחה/רב אם נהג נכון, אז מדוע שנגיד הכל לטובה?
באופן כללי יוצא שאם נגיד הכל לטובה תמיד, נקבל תוצאה "משונה". מצד אחד נרגיש טוב עם הטעויות שלנו כי "הכל לטובה" מצד שני נמשיך לעשות טעויות ונאמר לא נורא, גם אם דברים לא תקינים קרו בגלל בחירות מוטעות שלנו , הכל לטובתנו (למען הדוגמא: לא בירתתי אם תעודת הכשרות של החנות שאני קונה בתוקף? לא נורא, אענש והכל לטובה!)
ובחזרה לדוגמת שני החברים : נראה שראובן שניתק הקשר, מצווה ב"אהבת לרעך כמוך", כמו כן חכמים לימדו אותו "לשפוט לכף זכות", "סוף מעשה מחשבת תחילה" ועוד המון עצות. אז מדוע אחרי שלא הקשיב לעצת חכמים שראובן ירגיש שהכל התגלגל לטובה? הוא טעה, היה מתגלגל לטובה היה אם היה נוהג אחרת. נראה שבבחירה שלו הוא גרם לכך שהדברים התגלגלו – לרעה.
אולי מעתה אם ראובן ינהג כמו שצריך הדברים ישתנו ואז מרעה תצא טובה.
אני מבין שהדברים עמוקים אבל בכל זאת אפשר להסביר מה עומד בפשטות מאחורי ההשקעה ביהדות לברך על הרעה.
תודה!
תשובה:
שלום וברכה
שאלתך שאלת חכם וננסה להשיב קצת על קצה המזלג. ככל שמדובר בבחירה שגויה שיש בה חטא, וניתן לתקן את הנזק, למשל לפייס את החבר, אזי ודאי שלא נוכל לומר הכל לטובה… אדם ששגה צריך לעשות הכל כדי לתקן את שגיאתו.
כאשר מדובר בשגיאה בתהלוכות החיים, אדם נהג בצורה שהיתה נראית לו נכונה ומתברר שטעה, בלי ספק התוצאה היא מן השמים. בענין זה יש סיפור נורא למתבונן, שידוע על בית הגאון רבי מיכל פיינשטין זצ"ל, שבתו נפטרה בנערותה בסיבה שכזו. היא היתה חולה בכלי הנשימה ונזקקה למשאף, יום אחד קיבלה התקף חמור של קוצר נשימה וכל החיפושים אחר משאף עלו בתוהו ועד דהכי והכי היא נפטרה. לאחר פטירתה, מישהו הזיז שם את המיטה שלה קצת ומצא שם משאפים… הכאב היה עצום.. "רק היינו מזיזים קצת את המיטה, הרי הגיוני שזה שם"! הגיע לנחם רבי יעקב גלינסקי זצ"ל, והוא הביא מקורות לכך, שכל ענין ההשתדלות הוא לפני המעשה, לאחר מעשה ודאי הכל משמים, ואם לא עלה על דעתם לחפש שם, אף שזה נראה טפשי, אז מה' יצא הדבר! לכן גם טעויות הם משמים. בחירה שגויה היא גם מה', אבל חטא צריך לתקן.
שנדע רק טוב.
