לתרומות לחץ כאן

לעזוב באמצע התפילה

שאלה:

אדם שחייב לרוץ לעבודה ולא יכול להמתין עד סיום חזרת הש”ץ מה עדיף? להתפלל מנחה ביחידות או להתפלל לחש ומיד לעזוב? אני צדדי באפשרות ב כך לכל הפחות את עיקר תפילה בציבור יהיה לו. אלא שעוררו שזה יתכן מאוד בעייתי מבחינת חילול ה’

תשובה:

ברור שיתפלל בציבור ולא ביחידות, ויעזוב בלי הרבה רעש וצלצולים…

מקורות:

מעלת תפילה בציבור

 

מעלת התפילה בציבור רבה היא מאד. רבים מאמינים שיש צורך במנין כדי לומר דברים שבקדושה: קדיש, קדושה, ושאר חלקי התפילה שדורשים מנין עשרה. אמנם נכון שיש דברים שבקדושה שדורשים ציבור, אך הסיבה העיקרית לתפילה בציבור היא בשביל התפילה עצמה: תפילת שמונה עשרה שמתפללים בציבור.

 

כן מבואר במשנה ברורה (סימן צ, ס"ק כח, בשם החיי אדם יט, א): "ועיקר תפלה בצבור הוא תפלת י"ח, דהיינו שיתפללו עשרה אנשים שהם גדולים ביחד, ולא כמו שחושבין ההמון שעיקר להתפלל בעשרה הוא רק לשמוע קדיש וקדושה וברכו". מכאן כותב המשנה ברורה שיש להיזהר לא רק שיהיו עשרה בבית הכנסת, אלא שכל אדם צריך להגיע בזמן לבית הכנסת כדי שיתפלל עם הציבור.

 

תפילה שנאמרת ביחס עם הציבור שונה מהותית מתפילה שנאמרת ביחיד. בגמרא (תענית ח, א) מוצאים שתפילותיו של אדם מתקבלות רק כאשר מלווה להן כוונה, ואילו תפילה שנאמרת בציבור מתקבלת גם כשהכוונה לקויה. על-פי דברי גמרא נוספת (ברכות ח, א) כותב הטור (אורח חיים צ) שתפילותיו של אדם נשמעות דווקא במנין ובבית הכנסת.

 

לאור המעלות של תפילה בציבור, נפסק בשולחן ערוך (אורח חיים צ, ט) ש"ישתדל אדם להתפלל בבית הכנסת עם הציבור, ואם הוא אנוס שאינו יכול לבוא לבית הכנסת, יכווין להתפלל בשעה שהציבור מתפללים". במגן אברהם מוסיף שגם אם יכול להתפלל בביתו במנין, עדיין ברוב "עם הדרת מלך" – יש להתפלל בציבור.

 

במשנה ברורה (צ, כח) מדגיש שתפילותיו של אדם נשמעות יותר כשהוא מתפלל בציבור, ומוסיף שגם כאשר יש אדם רשע בין המתפללים, עדיין תפילה בציבור עדיפה על תפילת יחיד (על-פי דברי הרמב"ם, פרק ח מהלכות תפילה). ויש מי שכתב – כידוע בעיקר מדברי הרב משה פיינשטיין זצ"ל (שו"ת אגרות משה, אורח חיים ח"ד, סימן סח) שתפילה במנין היא חיוב גמור, ולא מעלה ויתרון בלבד.

 

ואולם, ישנן נסיבות, שבהן אנו נדרשים להתפלל לבד, ביחידות. כיצד נפיק את המירב מהתפילה ביחיד, ולאיזו הלכות עלינו להיות מודעים? איזה חלקים של התפילה נאמרים ביחידות, ואיזה אינם נאמרים? בשאלות אלו, ועוד, נעסוק בהמשך הדברים.

 

מקום התפילה

 

הגמרא מבארת (ברכות ו, ב) ש"כל הקובע מקום לתפילתו אלוקי אברהם בעזרו". כלומר, על האדם להתפלל במקום קבע, וכך נפסק בשולחן ערוך (אורח חיים צ, יט) ובפוסקים מאוחרים. גם אדם שמתפלל בבית, ראוי אפוא שיקבע לעצמו מקום קבע לתפילה (מגן אברהם צ, לג; משנה ברורה נט; ערוך השולחן כג).

 

באזור ביתי, חשוב להיזהר שלא להתפלל מול מראה, שאסור בתפילת שמונה עשרי הן מחשש לכוונה, והן משום שהדבר נראה כאילו האדם מתפלל לעצמו (עי' משנה ברורה צ, ע).

 

יש לציין שבניגוד לבית הכנסת, אין בבית כל מניעה מתפילת גברים ונשים באותו החדר, וחובת המחיצה נאמרה דווקא במקום ציבורי המיועד לתפילה. כמובן שיש לדאוג שדעתו של אדם לא תוסח מפני שאר הנוכחים בחדר.

 

זמן להתפלל

 

הזמן המובחר לתפילת שחרית הוא עם הנץ החמה – כלומר, להתחיל את תפילת שמונה עשרי עם הנץ החמה. בשולחן ערוך (אורח חיים פט, א) מבואר אפוא שהזמן הראוי לתפילה הוא הנץ החמה, ובמשנה ברורה מבואר שמעלת התפילה בהנץ החמה היא שווה, ואפילו יתרה ממעלת תפילה בציבור – כאשר מדובר באדם הרגיל להתפלל מידי יום בשעה זו. למרות זאת, אין חובה על האדם לקום מוקדם כדי להתפלל בהנץ החמה, ואם הדבר יפריע לתפקוד התקין במשך היום, עדיף שיתפלל האדם בזמן הרגיל שלו – ועד לסוף שעה הרביעית (שעות זמניות) לאחר עלות השחר.

 

עבור מי שאינו מתפלל בהנץ החמה, יש להשתדל להתפלל בזמן שיש מניין שמתפלל, כך שתפילותיו יצטרפו לתפילות הציבור. במצב הנוכחי, אין בהכרח אפשרות כזאת, והדבר תלוי בכל מקום לפי מה שנהוג בו.

 

ביחס לתפילת מנחה, זמן התפילה הוא עד שקיעת החמה, ואילו זמן מעריב הוא לכתחילה עד חצות לילה, ובדיעבד עד עלות השחר. כיון שבשולחן ערוך נאמר בפירוש שיש להקפיד על קריאת שמע קודם חצות (על-פי המשנה וסוגיית הגמרא בתחילת מסכת ברכות), ראוי לי שהזמן מתאחר לו לומר קריאת שמע קודם חצות, ולהמשיך בתפילת ערבית לאחר חצות.

 

יש לציין שכיון שאין לאדם מניין קבוע שבו הוא מתפלל, יחול איסור על מלאכות משמעותיות קודם תפילת מנחה (אחר הצהריים) וערבית (בלילה). מכאן שכאשר אדם צריך לעשות מלאכה משמעותית (סעודה גדולה, תספורת, וכדומה) לפני התפילה, עליו לנות "שומר" שיזכיר לו להתפלל במועדו. ניתן גם לקבוע התראה של שעון מעורר.

 

חלקים שאינם נאמרים ביחידות

 

כאמור לעיל, כאשר אדם מתפלל ביחידות אין אומרים קדיש ולא קדושה. כן, אין אומרים "ברכו", ואף לא קריאת התורה עם ברכותיה. אך מה בנוגע לפסוקים "קדוש קדוש קדוש" "וברוך כבוד ה' ממקומו" הנאמרים בקדושה של ברכות שמע ו"קדושה דסדרא" שבסוף התפילה? האם אלו נאמרים ביחידות?

 

יש דיון בין הפוסקים בנוגע לאמירת פסוקים אלו בתפילה לבד. השולחן ערוך (נט, ג) מציין שתי דעות בנוגע לאמירת פסוקים אלו, וממליץ אפוא לקרוא את הפסוקים עם טעמי המקרא, כאדם הקורא בתורה. הרמ"א פוסק (שם) שניתן לומר את הפסוקים כדרכם, גם ביחיד, אך המשנה ברורה (נט, יא) כותב שיש לנהוג כפי שהכריע השולחן ערוך. עבור מי שיודע את טעמי המקרא, יש אפוא לומר את הפסוקים עם הטעמים.

 

ביחס לאמירת תחנון, אדם המתפלל לבד אינו אומר את י"ג מידות הרחמים (עי' שו"ת אגרות משה, אורח חיים ג, סימן כא). שאר חלקי התחנון נאמרים אף ביחיד, אך תוך דילוג מהמילים "ויעבור ה' על פניו" ועד סוף י"ג מידות. אולם, כאשר אדם מתפלל במקום שאין בו ספר תורה, אין לאדם ליפול על אפיו (רמ"א, אורח חיים קלא, ב) – אך יש שכתבו שראשי אדם ליפול על פניו אם יש ספרים אחרים בחדר (כן פסק בברכי יוסף, קלא, א; עי' גם בשו"ת אגרות משה, אורח חיים ח"ה, סימן ה, אות ה).

 

מנהג העולם הוא שלא ליפול על פניו בהיעדר ספר תורה, למעט בתוך העיר העתיקה של ירושלים, שם המנהג תמיד לומר תחנון בנפילת אפיים, מפאת קדושת המקום (קצות השולחן כד,ד, ורבים אחריו). יש ספק בין הפוסקים ביחס לשאר חלקי ירושלים היום, והמנהגים חלוקים בכך (עי' הליכות שלמה, תפילה יא, הערה לז).

 

בנוגע לקריאת התורה, אמנם אין קוראים בתורה ללא מניין, אך ראוי לקרוא את הקריאה הרלוונטית מתוך חומש, ובמשנה ברורה (קמג, ט)) פסק שניתן לעשות כן. אין לומר "יקום פורקן" ללא מניין (משנה ברורה קא, יט; אין אומרים קטעי תפילה בארמית ללא מניין), ואילו תפילת יזכור, וברכת החודש, יש לומר גם ביחידות.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל