לתרומות לחץ כאן

בהמה מסורסת האם נחשבת טריפה

שאלה:

בס"ד
בהמה זה היה שסורס על ידי גוי, ויהודי קונה את הבהמה הזה מגוי, האם שוחט יכול לשחוט את בהמה הזה, האם זה יהיה כשר??

תשובה:

שלום וברכה

עצם היותה מסורסת אינה סיבה שתחשב טריפה, הנדון הרחב בפוסקים הוא כאשר הסירוס נעשה על ידי ניתוח ופתיחת הבטן, אם חוששים שנפגעו איבריה הפנימיים מה שעלול להחשיבה כטריפה, ראה בזה בהרחבה בסד' דרכי תשובה סי' מו ס"ק מד, ודעת רוב הפוסקים שלא לחשוש לכך, כיון שהמנתחים מומחים בדרך כלל, אבל חשוב לברר היטב כיצד הדבר נעשה ועל ידי מי.

מקורות:

דרכי תשובה שם: היה ניכר בה שום ריעותא – עיין באר היטב ופתחי תשובה מה שכתבו שהש"ך והפר"ח פליגי על הל"ח ומכשרי בתרנגול מסורש ועי' בבל"י ס"ק ו שהאריך בזה וסיים בת"ע עיי"ש ועי' בשלחן גבוה ס"ק יב מ"ש בזה ותב"ש ס"ק ו ועשפ"ד ס"ק י ובכו"פ שכתב דהעיקר כל"ח בזה דריעותא דסירוס הוי ריעותא כי בקל יפיל עי"ז חתך או תחיבת מחט במעיים עיי"ש וכ"כ בשו"ת זרע אמת הספרדי חלק ב בקיצור הלכות טריפות אות קסאא ובספר תורת זבח הספרדי מערכת אות ד סי' מו סעיף ה דהעיקר כדעת המחמירים להטריף בזה עיי"ש.

אמנם בדמש"א סי' מב כתב דכל זה הוא בתרנגולים נקבות אבל בתרנגולים זכרים מעשים בכל יום שנמצאים המעיים בין עור לבשר וגם נמצא שם תפירה והוא על ידי הסירוס שעושים והמנהג להתיר והוא משום שהמסרס אינו מגיע לב"מ אלא שעל ידי שמקרע שם נופלים הב"מ מאליהן בין עור לבשר וגם אם מכניס הב"מ בידים יודעים להכניס כראוי של יתהפכור עיין שם. וכן כתב בשו"ת בעי חיי (מהכנסת הגדולה) חלק יורה דעה סי' סח עיין שם ועיין במחזיק ברכה אות טו וטז שמצדד גם כן להקל בזה עיי"ש ועיין בבית מאיר דמבואר מדבריו לחלק בזה דאם אינם דבוקין שם רק שהם מונחים בין עור לבשר מותר, אבל אם הם דבוקים שם בין העור לבשר יש להחמיר עיין שם.

ועיין בדעת תורה ס"ק יב שהביא דבר הדמשך אליעזר והבעי חי הנ"ל ופסק לדינא דבתרנגולים זכרים שמסרסין אותם האומנים יש להקל אפילו אם הב"מ הם סרוכים ודבוקים שם בין עור לבשר אפילו אם נמצא תפילה עיין שם. ולפי עניות דעתי קשה להקל בזה במדינותינו נגד דעת המחמירים הנ"ל כיון שאנו וראין דלא שכיח כלל בתרנגולים ההמסורסים שיהיו הב"מ דבוקים שם בין ובשר, ואם רואים פעם אחת שנתשנה מהרגילות הרי אנו רואין שלא עשה המסרס באונות יפה כדרך שאר האמנים ואם כן שפיר יש לחוש לדעת התבואות שור וכרתי ופלתי ופרי מגדים ושאר אחרונים הנ"ל שהסירוס הוי ריעותא ויש חשש שמא נפל איזה חתך או תחיבת מחט במעיים מחמת העדר אומנתו ועל ידי זה נעשה הסירכא אבל אם אינם דבוקים שם רק שמונחים שם בין עור לבשר יש לסמוך על דברי המקילים הנ"ל וכמו שכתבנו לעיל מהבית מאיר.

ועיין בד"ק ס"ק ט ד"ה תרנגול שכתב דכל מה שיש דעות להחמיר בזה הוא רק בנמצאו המעיים בין עור לבשר שנסרכו ונדבקו לבשר וסמוכים לעור, אבל במה שנמצא בתרנגול מסורס בליטה קצת נגד המעיין ומונח שם כל דההוא אמהמעיים בין עור לבשר שנסרכו ונדבקו לבשר וסמוכים לעור. אבל במה שנמצא בתרנגול מסורס בליטה קצת נגד המעיים ומונח שם כל דהוא מהמעיים ולא נסרך ולא נדבקו לשם יש להכשיר בזה אפילוממידת חסידות גם לעצמו עיין שם. ועיין לעיל ס"ק לז.

ושם בס"ק לז הוסיף וזה לשונו, אם נמצאו המעיים בין עור לבשר כ' בד"ק ס"ק ז וס"ק ט ובמק"מ ס"ט ודאף כשלא היו המעיים ממש בין עור לבשר אלא שהיו בולטים המעיים מן הבטח יותר מהראוי הוי כנמצאו בין עור לבשר ולכן אם יש בעור שבמקום ההוא איזה מכה וצרירות דם יש להחמיר אף כשאינו מסורס דיש לחוש שהיה קרע שם ויצאו המעיים ונתהפכו אם אם לא נמצא שם שום מכה וצרירות הדם ולא שום ריעותא אחרת בעור שם יש להקל בהפ"מ. וכל זה בבולטין לחוץ יותר מהרגילות אבל באין בולטין יותר מהראוי כמו שנמצא לפעמים במקום אחד נגד המעיים כמו גומא פנוי משומן וסביבותיה שמון אין לחוש כלל. ועיין בדעת תורה ס"ק יב שכתב דבמה שנמצא רק בלטה בעור ובשר ונכנסו המעיים לתוך אותה הבליטה אין להחמיר כלל ויש להתיר בפשיטות עיין שם ומבואר מדבריו דאפילו בבליטה גדולה אין להחמיר.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל