שאלה:
לכבוד הרבנים המשכילים שבוע טוב.
אני איש תורה ועבודה מציעורתי ועד היום. סדר הלימוד שלי כולל תלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי, שולחן ערוך, רמב"ם, זהר, מדרשים, נ"ך עם מפרשים ועוד …
עד לפני כחצי שנה ההתי נוהג לומר על שולחן שבת חידושי תורה מתוך המדש תנחומה ורש"י על הפרשה. החידושים היו נאמרים על ידי בלי שהייתי מתכנן אותם פשוט זה היה דיבור זורם מאליו כמעיין המתגבר מאליו. כבר חצי שנה אני נוהג במקום זאת לומר שיעור כללי מהגמרא בסגנון ישבתי. כאן אני משנן את הסוגיות של הגמרא בעל-פה מחלוקות, שיטות דעות שונות, דברי אגדתות (אם יש) וסיכום הלכה למעשה. אבל אני לא מחדש חידושים מעצמי כמעט. ראוי לציין שאנשי ביתי נהנים משני צורות הלימוד על שולחן השבת. השאלה היא מה עדיף שאני מחדש חידושים או מעביר שיעור ללא הרבה חידושים אבל ברמה גבוהה יותר?
תשובה:
שלום וברכה ידידי, ראשית אני רוצה להביע את התפעלותי, היקף כזה שאתה מתאר ושולחן מרומם כזה, זו חוויה גדולה מאוד. בנוגע למה לומר בסעודת השבת הכי חשוב זה מה יותר מתקבל ונעים לשומעים, ובודאי יש הבדל כזה או אחר. אבל מה שיותר חשוב, זה לשים לב לא להכביד יותר מידי, סעודת השבת בשבת בעם ישראל בדרך כלל מורכבת מדברי תורה קצרים נעימים וקליטים עם מוסר השכל וכל דבר אחר גורם ענין, ומשולבים בהרבה שירה נעימה של זמירות שבת, שיח נעים סביב השולחן תוך שימת לב לתת יחס טוב לכל אחד מקטון ועד גדול, לשמוע את הילדים, מה עבר עליה השבוע, לתת להם הרבה מקום חום ואהבה, משהו שהילדים יחכו לו כל השבוע. ברגע שאתה נותן שיעורים ארוכים מידי, אני חושב שאתה קצת מאבד את האנשים. כדאי לשים לב לזה, לכל זמן ועת לכל חפץ. אחרי הסעודה, מי שרוצה ללמוד איתך בחברותא, תלמד איתו יחד בשמחה ובהתלהבות [וגם אז תדאג שיהיו קצת עוגות ושתייה באמצע…].
בהצלחה רבה מאוד ורוב נחת!
שוב שלום לכם.
ראשית אני מודה לכם על המענה. אבל זאת לא היתה כוונתי ששאלתי את השאלה. ואני אנסה לחדד יותר.
יש זוהר שכותב (אני מתנצל מראש אם אני לא מדייק מכיוון שהמאמר הנ"ל לא נמצא מולי ואני מצטט בעל פה לפי זכרוני). "כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עשה עמדים לפני נאם ה' וכו'…" ישעיהו סו כב רשב"י מסביר שמי שמחדש דברי תורה לאמיתו כביכול בורא שמיים חדשים וארץ חדשה. ורשב"י סומך את זה על הפסוק "ואשים דברי בפיך ובצל ידי כסיתיך לנטע שמים וליסד ארץ ולאמר לציון עמי אתה" ישעיהו נא טז. כאן רשב"י גם מזהיר את החברים שלא יחדשו דברי תורה לא אמיתיים שלא שמעו ממקור נאמן כי אז הם בוראים שמים של תוהו וכול החברים ענו רחמנא לשזיבן. ראוי לציין שבני ביתי נהנים לשמוע גם אם אפתח רעיון מהמדרש והם יהנו גם אם אמסור להם שיעור מהגמרא שלרוב זה חקירה הלכתית על מנת לחשוף את הסברה המדייקת ביותר לפי דעת חז"ל שמובילה להלכה למעשה. מצד אחד יש לי את האפשרות לחדש אבל מצד שני יש לי אפשרות להעביר שיעור ברמה גבוהה אבל עם הרבה פחות חידושים.
אני מניח שיש מיגוון גילאים ולא לכולם מתאים עיסוק הלכתי. כמו כן כוונתי שאם "שיעור" הכוונה למשהו ארוך, זה מכביד והזמן אינו בסעודה אלא לאחריה למי שמעוניין.
השאר תגובה