לתרומות לחץ כאן

השתתפות באזכרת בת הזוג לאחר נישואין שניים

שאלה:

שלום וברכה.
אימי נפטרה לפני כעשור. אבא שלי התחתן בשנית.
אני ושלושת אחי מתנגדים שהאישה השנייה תגיע לאזכרה לקבר של אמא שלנו. זה מאוד מוזר לנו ופוגע בנו.
האם יש התייחסות לאירוע רגיש זה בספרות היהודית או בהיגיון היהודי.
אשמח מאוד למקורות.
תודה רבה ושבת שלום

תשובה:

שלום וברכה

נחלק את שאלתך לשנים, החשוב יותר והחשוב פחות…

תחילה החשוב פחות, המנהג הרווח הוא שלא רק שהאשה השניה אינה עולה לקבר, אלא גם בן הזוג לא עולה לקבר, כיון שהדבר פוגע בעיקרון באשתו החדשה. אבל כל זה חשוב פחות והכל לפי ההרגשה.

מה שחשוב יותר, שאני שומע מבין נימי דבריך איזו שהיא הסתייגות מהנישואין השניים של אבא, איזו שהיא התערבות בהם, קצת אי קבלה, וזה חבל מאוד וגם לא מוצדק. זה שאבא נשא אשה שניה זה מצויין, אין שום תועלת לאשה הראשונה שהוא ישאר בודד ומסכן, וככל שהוא אוסף את עצמו ופותח חיים חדשים, אתם צריכים רק לתמוך בכך ולעודד אותו, אין בזה שום "בגידה" חלילה בזכרה של אמכם. זה נהדר שהוא משתקם, והאמן לי שגם כך קשה לו, אשה שניה אינה אשת נעורים, והיא גם לא אם ילדיו, ולכן אתם צריכים לעודד כל תנועת חיים שלו. לכן אל תעמידו סוג כזה של הסתייגות "את לא קשורה לאמא שלנו, ולא תחליף של אמא שלנו, ולא תשתתפי איתנו" ככל שמבחינתם זה טבעי ונכון, אדרבה, תשמחו שהוא מרגיש בנוח לאחות בין שני חלקי חייו.

בשורות טובות ושבת שלום.

מקורות:

יש שכתבו שלא להתאבל או להשתתף באירועי האבלות של הבעל הראשון כדי שלא לפגוע בבעל השני.

ראה בספר זכרון משה (תולדות החתם סופר עמוד 135) שמופיע כך: “פעם אחת ראה החתם סופר שאשתו השלישית אלמנת הגאון טיב גיטין הדליקה ביום כ”ח תשרי נר יארצייט לזכרון בעלה הראשון ונרתע לאחוריו כי היה גברא דקפדנא אבל בצדקתו לא אמר לה מאומה כי אינו ראוי לה לעשות כך ובפרט בפניו שלא לצער אותה אבל הוא לעצמו גנח על הדבר ולדאבון ישראל נפטר אחרי כן גם הוא באותו היום כ”ה תשרי ומזליה חזא”.

וכעין זה מצינו גם במסכת מועד קטן (כא,ב) מתה אשתו ונשא אחרת אינו רשאי לדבר עמו תנחומין שהיא עגנת נפש לשניה.

אולם בספר תלדות רבינו של הגאון ממונקאטש עמוד כט הובא ששמא על היארצייט של אשתו הראשונה בכל העניינים בהדלקת הנרות, בלימוד משניות וקרן על שמה (ומן הסתם גם בעליה לקבר).

הצטרף לדיון

3 תגובות

  1. שלום וברכה. תודה על התשובה. ותורה היא ולכן אשמח להגיב על חלק ב.
    אכן חשת נכון. אך נקיטת הצד אינה ברורה לי. כמובן שאנחנו רוצים שאבינו יהיה נשוי שנית על אף המורכבות העצומה. איננו מתערבים ביניהם ומשתדלים בכך מאוד מאוד. ואפילו שמחים כשאינו בודד.
    אך האם הרב מכיר את המציאות השלמה? בגלל שהרב לא מכיר אין זה לשון הרע. אבל אשמח לפרט.
    אשתו השניה רעה אלינו, טובה לילדיה שלה, מקיימת אפליה ברורה בין ילדיה לילדינו. לא מוכנה שאבא שלנו יפגש איתנו לבד אם היא גם לא נמצאת ומרחיקה אותו מאוד מאיתנו. והוא בצער גדול בגלל זה כי הוא אוהב אותנו מאוד. למרות הסכם שהיה ביניהם לא היתה מוכנה לעבור מביתה המקורי לבית שלישי והדבר גרם נזק גדול לכולנו. וזו לא אבחנה שלנו
    חברות שלה מראות לה את המציאות שהיא גורמת וכמובן אבא שלי מנסה להסביר לה. אבל היא בשלה. ועוד ועוד.
    איך הרב יכול להגיד תשובה כזו (מתכוון לחלק ב) ללא היכרות איתה. למה אוטומטית הצד הוא הצד שלה? איננו בניו של אבינו? איננו בטראומה עקב פטירת אימנו הצדיקה? אין לנו רגשות?

    נ ב כמובן לא חייב שתגובה זו תיכנס לשאלה באתר.
    תודה!

  2. חלילה לא נקטתי צד בענין שאינני מכירו, אבל מה שכן ברור לי שהשאיפה שלכם צריכה להיות לשפר את המצב ולעשות לאבא הכי טוב בעולם, ולא להאבק בה. ההיפך, למצוא את הדרכים להשפיע עליה על ידי כל גורם שהוא, לאפשר לאבא את הקירבה לילדיו וכו'. למנוע ממנה לבוא לאזכרה זה לעשות את הדרך ההפוכה והמזיקה, לא משיבים מלחמה שערה, אלא משתדלים למצוא את הדרך להשפיע טוב. אינני יכול לייעץ ספציפית כי כדבריך אינני מכיר את הענין, אבל כן תמצאו מישהו מקומי בעל השפעה שימצא את הדרך לעשות אהבה וקירבה. בשורות טובות.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל