שאלה:
בס"ד
בקריאה של דעת הקבלה על ההשפעה על העליונים וכן ממסילת ישרים עולות מספר שאלות:
האם הקב"ה "צריך" אותנו או מושפע מאיתנו? אם הוא לא מושפע ולא צריך (ברור שזה כך מסברא ומהכתובים), למה יש מצוות?,למה להשיג דעת אלוהים?
למה הוא נתן תורה? אם זה לטובתנו כד לתקן את עצמנו, חוזרת השאלה, למה הקב"ה רוצה שיהיה לנו טוב ושנתקן את עצמנו? אם בגלל שהוא טוב ומטבע הטוב להיטיב, חוזרת השאלה, אם הטוב לא יוכל/לא ירצה להיטיב, מה יקרה לו? ואם אנו גורמים לו שיוכל להיטיב האם איננו עוזרים לו בכך שמאפשרים לו להיטיב כדי לממש את טבעו הטוב? האם אין בכך היפעלות ושינוי של האלוקות?
תודה
תשובה:
שלום וברכה
בענין שאלתך הנכונה והיפה, צריך לדעת, שאנחנו לעולם לא יכולים להבין למה ה' רצה מה שרצה, אלא רק לדעת מה הוא רצה! ולכן, אנחנו יודעים שהוא עצמו שלם בכל מיני השלמויות ואינו זקוק מצד עצמו לשום דבר, אלא שהוא רצה להיטיב, ובאופן השלם ביותר, הטבה היא על ידי כך שהאדם פועל במעשיו לטוב ולרע, ובונה בעצמו כביכול את עולמו הרוחני ומשפיע כביכול במעשיו על אופן השפעתו של הקב"ה בעולם שלנו, ובכך טובתו שלמה שאינו "אוכל לחם חסד". אלו עיקרי הדברים מדברי הרמח"ל שהזכרת. ממילא פשוט שאנחנו לא פועלים שום דבר באור אין סוף עצמו, שהוא עליון פשוט שלם ובלתי מוגבל בשום מידה תכונה וכו', אלא אנחנו פועלים לגבי מידת השפעתו בעולם, ומשום שכך קבעה חכמתו, שכדי שההטבה תהיה שלמה, אנחנו אלו שמעשינו יקבעו את פעולותיו. בבחינת "תנו עז לאלוקים" מול חלילה "צור ילדך תשי".
במחילה מכת"ר
מהחלק האחרון של תשובתך משתמע ,לכאורה, שהאלוקות בנויה "מחלקים" : אינסוף שלא ניתן לפעול בו או עליו , ומידות השפעתו שכן יכולים לפעול בהם.
ב. השם ית' הוא אחד מכל הבחינות: הוא והשפעותיו ויכולותיו ורצונותיו הכל אחד. אם לא ניתן לפעול על מהות אחת וכן אפשרי על מהות אחרת הרי שנוצר ריבוי והיפעלות באלוקות וכמובן חוסר אחדות.
חלילה לפרש כוונתי כך, ה' אחד ושמו אחד ואיהו וחיוהי וגרמוהי חד, אבל בודאי בעצמותו יתברך אין שום תכונה גבול ומידה, ולא ניתן לייחס לו חסד או גבורה וכו', כל זה הוא בעצם רצונו להיות מציאות לנבראים, ולצורך זה הוא יסד בעצמו כביכול תכונות ומידות ואופני השפעה וכביכול הגביל אותם ובעצם צימצם בכך את מציאותו כדי להיות מציאות לנבראים, ובכלל הנהגתו זו גם יצר שיהיה כח במעשינו להשפיע על פעולותיו, אבל כל זה אחר שרצה מה שרצה, זו אינה "מציאות הטבעית הראשונית היסודית".
תלמד את ההקדמות של בעל הסולם לספר הזוהר ותלמוד עשר הספירות וזה יענה לך על כל השאלות.
מומלץ בחום לכל יהודי שרוצה להבין מה הוא עושה כאן.
מן הסתם ההקדמות בנויות על קבלת האר"יז"ל והזוהר הקדוש. מבחינת המושגים ההקדמות לא ישנו את המהות של הריבוי. צדיק שיכול לפעול ישועה מאת השם ית' ביום פלוני מחייב מחשבה נוספת כיצד "בנויה" לכאורה, מערכת האלוקות. אני מנסה להבין לא חלילה לבטל.
לא הבנתי מה עדיין לא ברור בענין אחדות ה', אשמח אם תמקד.
אם האלוקות היא אחד באופן מוחלט הרי שלא ניתן לפעול דרכה לקבלת שפע משני סיבות:
1. לא ניתן לפעול על האינסוף ב"ה אבל כן ניתן לפעול על המידות(ספירות שלו) ?
2. איך ניתן לאדם למשוך שפע היום בתפילתו ולא מחרתיים -הרי יש כאן שינוי והיפעלות באלוקות .
כיון שכל התכונות שהזכרת ואופני הפעולה אינם יסודיים בעצמותו, אלא בחירה שלו כך לנהוג, זה לא סותר את אחדותו. אין לנו באמת דרך להשפיע על האלוקות [כביכול שלא ברצונו], אלא שהוא קבע כי אם נעשה דבר כזה וכזה הוא ינהג באופן מסויים. דומה הדבר לאב שאומר לבנו אם תלמד יפה תקבל פרס, האב חייב לעמוד בהבטחתו והוא מנוע מלנהוג אחרת כי כך קבע, אבל האם אכן הבן שלומד מכריח באופן פיזי את הפעולה? ודאי שלא.
במחילה מכת"ר
אם זה עקרון השיטה שציינת , אז למה צדיק ורע לו ורשע וטוב לו ?.
זה נשמע כמו שכר ועונש בתנאי מעבדה, גן עדן אמוני, שאין לו קשר למציאות.
לא הבנתי את הקשר בין שאלה זו לשאלה הפותחת, אבל לעצם שאלתך כבר עסקו בה הראשונים כמו הרמב"ן בשער הגמול ועוד רבים, והתשובה הקלאסית היא שצדיק ורע לו הוא צדיק שאינו גמור שמקבל עונש על מיעוט עוונותיו בעולם הזה, ורשע טוב לו זה רשע שנענש לקבל את שכר מיעוט מצוותיו בעולם הזה, שהרי כידוע בעולם הזה הכל יותר זול גם השכר לא משהו וגם העונש…
כתבת:"
אלא שהוא קבע כי אם נעשה דבר כזה וכזה הוא ינהג באופן מסוים"
ואני השבתי:
אם זה עקרון השיטה שציינת , אז למה צדיק ורע לו ורשע וטוב לו ?.
זה נשמע כמו שכר ועונש בתנאי מעבדה, גן עדן אמוני, שאין לו קשר למציאות." .
ודאי שכך הוא קבע, אבל בתוך מכלול קביעתו יש גם מידות של ארך אפיים לצדיקים ולרשעים, וכל זה נכלל במה שקבע כחלק מהמכלול של שכר ועונש. מתי מקבלים שכר או עונש, על מה ומי. לכן עדיין לא הבנתי את שאלתך.
השאר תגובה