לתרומות מתנות לאביונים לחץ כאן

עובד גוי לקבל הזמנות במייל בשבת

שאלה:

האם מותר לעובד גוי לקבל הזמנות ולענות ללקוחות במייל בשבת [מלקוחות גויים בחו"ל] דרך הטלפון ולא ממקום העבודה מה התנאים להתיר בזה.

תשובה:

ככל שהוא העובד שלך זה אסור, הוא הרי עושה בשליחותך… רק אם יוצרים הסכם שותפות והעסק נעשה שלו בשבת אז זה מותר, וגם זה רק בתנאי שהדבר יוע ואין חשש למראית העין. ראה כל פרטי דין זה בשו"ע בסי' רמד.

מקורות:

 

אלו המקורות הבסיסיים, כדאי ללמוד היטב בפנים עם שאר הנושאי כלים ולפחות עם משנה ברורה, בכדי לדעת כיצד מותר לנהוג.

טור אורח חיים הלכות שבת סימן רמד

ישראל ששכר עכו"ם לבנות לו בית בקבלנות היה מתיר ר"ת שיבנו לו בשבת ורבי' יצחק אסרו ואפילו סיתת העכו"ם האבנים בביתו בשבת אסור לישראל לשקען בבנין וה"מ בתוך התחום אבל אם הוא חוץ לתחום וגם אין עיר אחרת בתוך תחומו של בית שבונה מותר וכ"כ הרמב"ם ז"ל אם שכרו לשנה או לשנים שיכתוב לו או יארוג לו בגד מותר כאילו קצץ עמו שיכתוב לו ספר או יארוג לו בגד אבל היתה המלאכה בגלוי כגון שפסק עמו שיבנה לו כותלו אסור וה"מ בכותל שבתוך התחום שאין הכל יודעין שפסק עמו ויאמרו שעושה מלאכת ישראל אבל אם היה חוץ לתחום שאין שם ישראל שיראה שעושין המלאכה בשבת מותר:

שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן רמד

איזה מלאכות יכול האין יהודי לעשות בעד הישראל, ובו ו' סעיפים.

סעיף א

פוסק (פירוש מתנה) עם האינו יהודי על המלאכה, וקוצץ דמים, והאינו יהודי עושה לעצמו, ואף על פי שהוא עושה בשבת, מותר; בד"א, בצנעה,  שאין מכירים הכל שזו המלאכה הנעשית בשבת של ישראל היא, אבל אם היתה ידועה ומפורסמת, אסור שהרואה את האינו יהודי עוסק אינו יודע שקצץ, ואומר שפלוני שכר האינו יהודי לעשות מלאכה בשבת; לפיכך הפוסק עם הא"י לבנות לו חצירו או כותלו, או לקצור לו שדהו, אם היתה המלאכה במדינה  או בתוך התחום, אסור לו להניחה לעשות לו מלאכה בשבת, מפני הרואים שאינם יודעים שפסק; הגה: ואפי' אם דר בין העובדי כוכבים, יש לחוש לאורחים הבאים שם, או  לבני ביתו שיחשדו אותו (ב"י בשם תשובת אשכנזים); ואם היתה המלאכה חוץ לתחום, וגם אין עיר אחרת בתוך תחומו של מקום, שעושים בו מלאכה, מותר. ואינו יהודי שהכניס צאן של ישראל לדיר שדהו (ע"ל סימן תקל"ז סעיף י"ד).

סעיף ב

לפסול האבנים ולתקן הקורות, אפי' בביתו של אינו יהודי אסור, כיון דלצורך מחובר הוא; ואם עשו כן, לא ישקעם בבנין. הגה: וי"א דאם אינו מפורסם שהוא של ישראל, שרי (כל בו).

סעיף ג

אם בנו אינם יהודים לישראל בית בשבת, באיסור, נכון להחמיר שלא יכנסו בו. הגה: מיהו אם התנה ישראל עם א"י שלא לעשות לו מלאכה בשבת, והאינו יהודי עשאה בעל כרחו למהר להשלים מלאכתו, אין לחוש (מרדכי ריש פרק מי שהפך ורבי' ירוחם ובית יוסף, וע"ל סימן תקמ"ג).

סעיף ד

מלאכת פרהסיא, אפילו במטלטלין כגון ספינה הידועה לישראל, דינה כמו מלאכת מחובר.

סעיף ה

אם שכר אינו יהודי לשנה או לשתים שיכתוב לו או שיארוג לו בגד, הרי זה כותב ואורג בשבת כאלו קצץ עמו שיכתוב לו ספר או שיארוג לו בגד, שהוא עושה בכל עת שירצה; והוא שלא יחשוב עמו יום יום ולא יעשה המלאכה בבית ישראל; ויש מי שאוסר בשוכר אינו יהודי לזמן. הגה: ודוקא ששכרו  למלאכה מיוחדת, כגון בגד לארוג או ספר לכתוב, אבל כששכרו לכל המלאכות שיצטרך תוך זמן השכירות, לכ"ע אסור (ב"י וכמו שיתבאר סוף סימן רמ"ז).

סעיף ו

יהודי הקונה מכס ומשכיר לו א"י לקבל מכס בשבת, מותר אם הוא בקבולת, דהיינו שאומר לו לכשתגבה מאה דינרים אתן לך כך וכך. הגה: וכן יוכל להשכיר המכס לכל השבתות לאינו יהודי, והא"י יקח הריוח של שבתות לעצמו, ולא חיישינן שיאמרו לצורך ישראל הוא עושה, דבמקום פסידא כי האי גוונא לא חששו (בית יוסף); וישראל הממונה על מטבע של מלך, דינו כדין הממונה על המכס, ואף על פי שמשמיעים קול בשבת בהכאת המטבע (הגהות מיימוני פ"ו וע"ל סי' רנ"ב); ויזהר שלא ישב הישראל אצל הא"י בשבת כשעוסק במלאכתו במטבע, או בקבלת המכס (מרדכי פ"ק דשבת).

 

הצטרף לדיון

8 תגובות

  1. גם כאן הוא עובד סך שעות במשרד במשך השבוע ממקבל הזמנות, אורז ושולח חפצים, אלא שבשבת ללא לבא לעבוד פיזית אלא עקב שזה כ"כ בנקל להגיב לאימיילים דרך הטלפון וזה להצלחת מקום עבותו הוא מגיב.

  2. באופן כזה שאינו מחוייב וזה לא נדרש ומצופה ממנו אה"נ שיש להקל מעיקר הדין אבל בתנאי שאין חשש מראית העין, שלא יהיה נראה כשכיר יום.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל