שאלה:
האם אב שלקח כסף לא מעט מביתו והבטיח שהוא שם את הכסף בפקם רק כדי שהבנק יתן לא הלוואה ותוך שנה הוא מחזיר את הכסף כולל ריבית מסויימת ועדיין לא החזיר האם הוא חייב לשלם נזקים והפסדים שהיו לאורך השנים ריביות פיגורים …. עיקול של משכורות וכו'…..מדובר על כסף שמשנת 2019 לא הוחזר ומאז אין לי חיים לא עצמאות לא שום דבר אני דורשת את הכסף הוא אומר אין לי מאיפה תקני בית ואני ישלם ואני דורשת את כספי מזומן כרגע כי זה מה שהובטח לי
תשובה:
שלום וברכה,
הכסף שנתת לאביך הינו הלוואה ולכן אסור לך לתבוע ריבית פיגורים עבור ההלוואה. אבל אם היו לך הפסדים בגין האיחור בתשלום של אביך – ריבית פיגורים שגבו ממך, או עיקול משכורות וכדו' מותר לך לדרוש תשלום על ההפסדים שהיו לך, או כל הפסד שנגרם מהעיכוב בתשלום מותר לך לדרוש זאת מאביך.
בהצלחה.
מקורות:
כתב במנחת שלמה שלווה שאיחר בתשלום מותר ללווה לתת פיצוי כספי כדי להוציא תרעומת שיש לו עליו, וכן פיצוי על כך שנהג שלא כדין שלא פרע את החוב בזמן. ונראה שכ"ש שבמקרה הנ"ל שיהיה מותר לדרוש פיצוי ואל יהיה איסור ריבית, כיון שהלווה שעיכב את התשלום גרם נזק למלווה, ואף שמן הדין לא ברור שיש עליו חוב תשלומי נזקין, אבל ודאי שמותר לו לשלם עבור הנזק שנעשה. ולכן אם משלם את הפיצוי עבור הנזק ולא עבור איחור התשלום – אין איסור ריבית.
שו"ת מנחת שלמה חלק א סימן כז
גם חושבני שאם הלוה התנהג שלא כדין ובא לפרוע חובו רק לאחר זמן, כיון דודאי חייב הלוה לפייס את המלוה שלא יהא עליו תרעומת על זה שמשלם רעה תחת טובה ולא פרע את החוב בזמנו, לכן אף שאין המלוה יכול לתובעו ממון בדין אבל מסתבר שהלוה עצמו אם רוצה לצאת ידי שמים שפיר מותר לו ליתן ממון למלוה ולבטל את התרעומת שיש לו עליו, שהרי לא אסרה תורה רבית אלא בהלואה שהלוה נותן למלוה מרצונו הטוב אבל לא על עיכוב פירעון של הלוה נגד רצון המלוה, וכיון שכן אפשר דשפיר מותר לפייסו בממון אפי' אם הפיוס הוא לפי חישוב של רבית, שהרי גם בעדים זוממין תנן במס' מכות דף ג' ע"א "אומדים כמה אדם רוצה ליתן ויהיו בידו אלף זוז בין נותנן מכאן ועד ל' יום בין נותנן מכאן ועד עשר שנים" וגם מבואר בשו"ע דאיכא שבועת היסת בכה"ג שיש כפירה בזמן, וה"נ גם כאן אפשר שיכול המלוה לומר לו שיש לו תרעומות על איחור הפרעון ולא יתפייס אלא בדמים וצ"ע.
