חיוב אישה לספר על הוצאה גבוהה לבעלה ?

שאלה:

שלום
רציתי לדעת אם בהלכה יש חיוב שאישה לספר על הוצאה של אלפי שקלים לבעלה ולא לעשות מאחורי גבו ?

תשובה:

שלום רב,

ההגדרה "מאחורי גבו" בעצם מסגיר שהנידון הוא לא האם היא חייבת לספר לבעלה על כל הוצאה כזו או לא, אלא האם מותר לה לקחת כסף ולהסתיר ממנו תוך כדי שברור שאילו היה יודע לא היה מסכים.

כלומר, ברור שאם הכסף הוא שלו או גם שלו (במשותף) יש איסור גמור לגזול ממנו, ואם להערכתה הוא לא היה מסכים להוצאות אלה ברור שאסור לעשות זאת.

יש נידון בהלכה עד כמה מותר לאישה להוציא כסף מבעלה בלי להודיע לו, כאשר בעצם השאלה היא עד כמה הוא ממנה אותה אפוטרופסית ומסמיך אותה להוציא הוצאות אלה. ראה בשו"ת שבט הלוי (ח"ב סי' קיח) שהתייחס לדברי הערוך השולחן סי' רמח שכתב שהיום מותר לאישה להוציא צדקה גם בסכום גדול:

הנה אם באו לסמוך על מה שכ' מהרש"ל פ"ח דב"ק סי' כ"ט בסופו וז"ל ובסוף ב"ק כ' הראב"ן בספרו מה שכ' בתלמוד דבר מועט מקבלין ממנה לצדקה דהאידנא אפי' דבר מרובה, והיינו משום שהנשים רגילים לישא וליתן כמש"כ שם פרק החובל בריש דבריו – ואם ע"ז באו לסמוך הלא המהרש"ל עצמו הדר פירש דבריו ב"ק פרק י' סי' נ"ט – וראב"ן כ' בס' צפנת פענח שהאידנא נשים אפיטרופסת של בעליהן לוקחין מהם כל דבר וכן מקבלין מהם צדקה אפי' דבר מרובה, ומ"מ נראה דוקא הכל לפי הבעל והאשה, דלפעמים עיקר השתדלות בתוך הבית ואינה אפטרופוס על דבר מרובה, ואף אם היא אפטרופס מ"מ אין הבעל מרשה לה אלא כדי להוציא לצרכי הבית, או אפי' קצת לקנות ולמכור כדי להרויח, אבל ליתן צדקה צריכה רשות בעלה, אם לאו שהיא אשת חיל ומחיה את בעלה דאז אפי' סך מרובה מסתמא מרשה לה בעלה וניחא לי' שאם ימחה תפסק ממשא ומתן, סוף דבר בכל לפי הענין והסיבה ע"כ".

ובמהשך כתב: "ודע דמסוף דברי המהרש"ל שהבאתי שכ' שגם באשה שמחיה את בעלה מסתמא מרשה לה מוכח להדיא דדעת המהרש"ל דגם באשה כה"ג אמרינן מה שקנתה אשה קנה בעלה וכאשר הביא גם בבאה"ט אה"ע סי' פ' סק"א בשם תשובת מהרי"ט ח"ב סי' ס"ז – ובמל"מ מהל' אישות הניח הדין בצ"ע וכ' דיכולה לומר קים לי וע"ש בפ"ת סי' פ' בזה – ולא ראו דברי מהרש"ל בזה, עכ"פ דעת עמודי עולם המהרש"ל ומהרי"ט דהבעל זכה, וא"כ כשנותנת צדקה והבעל מוחה אסור לקבל ממנה ובס' ערוך השולחן לא כתב כן ואין דבריו נראין, דמש"כ כיון דפליגי פוסקי' בזה לענין צדקה אפשר לסמוך אמקילין – אף דלא ברירא לן דין זה – דבריו תמוהים דאם לא ברור דין זה, וזולת צדקה אין היא יכולה להחזיק בממון א"כ למה נקבל ממנה וספק גזל הוא, ואם דעת הערוך השולחן לסמוך על הקים לי' של המל"מ ולא מוציאין ממנה א"כ מה אריא משום מצות צדקה הלא בלא"ה היא יכולה להחזיק בממון כדעת הסוברים דשייך לה, אבל כבר כתבנו דעיקר כדעת הסוברים דגם כאן איכא דין שזכה הבעל – כסתימת המהרש"ל – וע"ע בש"ך חו"מ סוסי' צ"ו בכיו"ב". עד כאן דברי השבט הלוי.

וראה עוד בשו"ת אגרות משה (אבה"ע ח"א סי' קג).