לתרומות לחץ כאן

לבנה נראית דרך ענפי האילנות

שאלה:

הלבנה נראית דרך ענפי האילנות [חותכים אותה וא"א לראותה חלק ללא ענפים] האם כשר לברכה

תשובה:

אפשר לברך.

מקורות:

ראה שערי תשובה סי' תכו ס"ק יא בשם הברכי יוסף גבי ברכה דרך סורגי חלון.

ברכי יוסף אורח חיים סימן תכו: ד. הגהה. בעת שהלבנה זורחת ונהנין וכו'. שאלני חד צורבא מרבנן. וז"ל, מספקא לי הלכה למעשה כגון אנו שאנו סגורים מחמת המציק מדבר באופל ואין אנו יכולים לראות הלבנה כי אם דרך חלון אי אריך לברך דרך חלון. איברא שראיתי מעשה רב שעשה מהרש"ל (מובא במטה משה סי' תקלז) ביום שמחת לבו שבירך דרך חלון. גם הב"ח (כאן בסוף הסימן) ומטה משה (שם) כתבו דכל דאיכא בית מיחוש אריך לברך דרך חלון. אמנם אשר הביאני לבית הספק הוא שחלונות דידן הן הנה בפצימין צרים באופן שאין אור לבנה נכנס להאיר עלינו בכדי שתהיה ראויה ליהנות מאורה. ותו כיון שלא יש בין חלון לחלון יותר משלש, כלבוד דמי, והו"ל מחיצה מפסקת בינינו לבין הלבנה, שאין לברך כמ"ש הרדב"ז (סי' שמא). ואף שהיא נראית אפשר שאין לברך, מידי דהוה ארואה לבנה דרך זכוכית שאין לברך, כמ"ש הרב דבר שמואל (סי' רמב).
הן אמת כי מ"ש שאין לברך על הלבנה עד שיאותו לאורה, סברה זו מרן לא חייש לה, ומור"ם הביאה בהגהה, ובדרכי משה (הארוך) כתב אין לקדש החדש אלא בלילה, ומסתברא דשרגא בטיהרא מאי מהניא. והרואה יראה שאין הוכחה לברך אלא אם כן נהנה ממנה. ותו דאף דמור"ם דייק מסיום לשונו שכתב מאי מהניא, (דעיקר ההנאה) לא הבינותי דבגמ' לא אמרו אלא הרואה לבנה בחידושה, ולא דייקי לומר עד שיאותו לאורה, כדדייקי (ברכות נא ב) גבי נר הבדלה. ותו דאף גבי הבדלה איכא מ"ד לא יאותו ממש, וכ"ש הכא דלא אמרו רז"ל לשון זה, ודאי דלכ"ע אין צריך ליהנות מאור הלבנה לברך. יורנו מה דעתו. עכ"ל החכם השואל.
וזו תשובתי. פתח דבריו יאי'ר קינ'ו במעשה רב מהרש"ל, ובודאי יש לסמוך עליו בשעת הדחק ומה גם שהביאוהו האחרונים. וגם הב"ח הסכים דביש לו מיחוש יכול לברך דרך חלון, כמ"ש מעכ"ת. והביאוהו האחרונים. ומ"ש מעכ"ת דהרב מטה משה כתב כהב"ח, הוא אגב שיטפיה. דבמט"מ סי' תקל"ז לא הביא אלא מעשה רש"ל, ומשמע דלרש"ל אף דליכא מיחוש שפיר דמי לברך דרך חלון.
ונראה דטעם רש"ל כמ"ש בשה"ג פרק אלו דברים סביב המרדכי. וז"ל, מהר"ם שמע משם רבינו משה מפוליי"ו שאין לעמוד תחת הגג אלא בחצר וברחוב במקום טהרה בשעת קדוש הלבנה, וכתבו התוס' ולא נודע אצלנו טעם המנהג שאין לעמוד תחת הגג, עכ"ל. ואמטו להכי רש"ל לא חש להא דאין לברך תחת הגג. אמנם הרב ב"ח כתב דהטעם כיוצא לקראת המלך. וכ"כ בסוף ספר האגודה (חי' מסכת סופרים פרק יט בסוף ההגה). וכ"כ הרב מטה משה בשם מהר"י וייל ומהר"א כ"ץ. ומשום הכי לא התיר אלא כשיש לו מיחוש. ולי ההדיוט לשון מהר"ם הנזכר דייק כמ"ש מהרי"ל טעמא שלא יאהיל עליו שום טומאה. מ"מ למדנו מדברי האחרונים דכשיש סיבה שפיר דמי לברך דרך חלון. ומינה לנידון דידן דמפני חמת המציק סגר עלינו, ודאי נפש היפה בעד החלון נשקפה, מברכת לבעל'ה אפיק שפ'ה.
הגם הלום חזיתיה למעכ"ת עלה ונסתפק בחלונות דידהו, משום שאין אור הלבנה נכנס בכדי שיהא ראוי ליהנות מאורה וקרא ערער על דין זה. ולפום ריהטא היה נראה להביא ראיה ממ"ש פרק היו בודקין דף מ"ב א"ל רב אחא מדפתי לרבינא ונבריך הטוב והמטיב, אמר ליה כי חסר מי מברכינן וכו' דלבריך הטוב והמטיב. ומדשאלו דלבריך הטוב והמטיב, משמע דכשמברכין נהנין מאורה, ומשו"ה שאל דלבריך הטוב והמטיב, (ו)הרי דבעינן שיהנה מאורה כשמברכין עליה. וכן ראיתי להרב זקן אהרן סי' כ"ח דבתחילה כתב שהיה נראה שיברכו אף שאין בו אורה. וכתב וז"ל, מיהו כי דייקת שפיר משכחת מרגניתא תותה, דמדפריך דלבריך הטוב והמטיב, ופירש"י שכל שעה מטיב לנו במילואתה תמיד שמוספת להאיר העולם, משמע שעיקר הברכה היא על האור, א"כ כשאין שם אור אין כאן לא טוב ולא מטיב, עכ"ל.
אמנם מלבד דליכא ראיה דצריך ליהנות מאורה, יש להביא ראיה איפכא דאין צריך ליהנות, שהרי פירש רש"י אדרב יהודה פריך נהי נמי דמז' ואילך ליכא למימר מחדש חדשים, נברך מיהא הטוב וכו', ע"ש. הרי דשאלת הש"ס היתה לר' יהודה אחר ז' לא מברך מחדש חדשים דנבריך הטוב והמטיב, א"כ מאי ראיה איכא אברכת הלבנה דמברכינן דיהיה נהנה מאורה, כיון דהא פריך דנבריך הטוב הוא כי לא מצי לברוכי מחדש. ולא ידענא מאי מרגניתא דהרב זקן אהרן, והרב ז"ל לא הביא תחילת דברי רש"י. ובלאו דברי רש"י אינה ראיה, דהשתא דלא מברכינן הטוב אימור דלא בעינן שנהנה מאורה. וכל שכן לדברי רש"י שכתב (דהרב) {דארב} יהודה פריך, ליכא ראיה כלל. ואדרבא דוק מינה איפכא דמדלא בעי הש"ס דנבריך הטוב אלא אדרב יהודה אחר ז' בשלא בירך מחדש חדשים, ולא פריך אכ"ע דנימא נמי בהדי מחדש חדשים הטוב והמטיב, משמע דכשמברך מחדש חדשים על הרוב בריך בתחילת החדש, וליכא הנאה מאורה, ולא שייך הטוב והמטיב. ולא פריך דנבריך בתרי זימני, בריש ירחא מחדש חדשים, משום דזריזין וכו', ואחר ז' הטוב והמטיב, דלא אטרחו רבנן בתרי זימני. ולא פריך דנשהי ברכת מחדש עד אחר ז' ונברך תרווייהו, דזריזין מקדימין, ושהויי מצוה לא משהינן. ולפי דרכינו למדנו דכי בריך מחדש אין כאן הנאת אורה.
ומכלל דברינו הנה מקום לישב דברי רש"י ממה שתמה עליו מהרש"ל וכתב על אור עולם רש"י כבודו במקומו מונח דלכ"ע מקשה יברך הטוב והמטיב ומה שיש לו ברכה אחרת מחדש וכו' מה בכך וכו' וברכת הטוב והמטיב קאי על היין דמברך בורא פרי הגפן וגם הטוב ומכ"ש בכה"ג דמחדש מברך אתחילת חידושה וברכת הטוב במלואה וכו', עכ"ל. ומהרש"א כתב דאי כפירוש מהרש"ל הול"ל ולברך נמי הטוב וכו', ע"ש. ולי ההדיוט נראה לישב דברי רש"י דמצד הענין והסברא הוכרח לפרש רש"י הכי, כדכתיבנא. וגם מדמייתי הש"ס דהא דבעי רב אחא מדפתי דלבריך הטוב והמטיב סמוך להא דרב יהודה ונהרדעי, משמע דעלה קאי, דאי כדפירש מהרש"ל דהאי דבעי ולבריך בעלמא פריך דלבריך מחדש והטוב, הו"ל לש"ס לסדר זה בתר הכי אחר ברכת אשר במאמרו, ושם היה צודק דא"ל רב אחא וכו' ולבריך הטוב והמטיב.
עוד נראה להביא ראיה דלא בעינן שיהנה מאור הלבנה, ממ"ש הרמב"ם פ"י דברכות (הי"ז) אם לא בירך עליה בליל הראשון מברך עליה עד י"ו בחדש. וכ"כ הסמ"ג עשין כ"ז והר"ם ריקנטי סי' פ"ו. וכתב הרב הפר"ח דמוכח מדברי הרמב"ם דאפילו בלילה הראשון מברכין עליה. וכ"כ מהרש"ל בביאוריו לסמ"ג וז"ל, מכאן משמע דא"צ להמתין עד אחר ג' ימים, עכ"ל. הרי למדנו מהרמב"ם וסמ"ג ומהר"ם ריקנטי דאף על ירח בן יומו מברכין, ומאי הנאה איכא בריש ירחא בר יומיה הוה, אלא מוכרח דא"צ ליהנות ממנה.
הן אמת דהרב זקן אהרן מייתי ירושלמי אין מברכין על הירח עד שיתבסם אורו כדכתיב ומתוק האור, וסיים הרב הנז' דהיינו שיהיה מאיר לעולם כגון מד' ואילך. ולפי הירושלמי הזה קשה על הרמב"ם והסמ"ג דאיך סברי דמברכין בלילה הראשון והוא נגד הירושלמי. ותו ק"ק מזה דתלמידי רבינו יונה (ברכות כא א) וארחות חיים (אות יב) מייתו דתני במסכת סופרים מאימתי מברכין על הלבנה עד שתבסם, ומייתו פירושים עלה, והא פירושה מוכרע מהירושלמי כפירוש רבינו יונה, וקשה על מאן דמפרש פירוש אחר ועל רבינו יונה אמאי לא נסתייע מהירושלמי.
איברא דחפשתי בירושלמי ולא מצאתי לשון זה שהביא הרב זקן אהרן. ומצאתי לרבינו ירוחם ריש נתיב י"א שהביא ממסכת סופרים ומירושלמי, ובירושלמי שהביא לא כתב אלא אין מברכין על הירח עד שיתבסם, ותו לא, ועל הירושלמי הזה הביא הפירושים. ומעתה תנוח דעתינו דהרמב"ם וסמ"ג כך היו גורסים בירושלמי כרבינו ירוחם, ואין ראיה שלא יברך לילה הראשון. והקרוב אלי דבדברי הרב זקן אהרן יש ט"ס, וצ"ל עד שיתבסם פירוש שימתיק אורו וכו'.
ברם אכתי יש להעיר על הרמב"ם וסמ"ג דמה הם מפרשים בירושלמי עד שיתבסם, דאי מלשון חופה שהיא גדולה קצת ומאירה סביבותיה, כקצת מפרשים. א"כ מזה מוכח דאין מברכין בלילה הראשון. ואי מפרשי שתהיה הברכה במוצאי שבת הו"ל לזכור זה, ואמאי השמיטוהו.
ואפשר דכיון דבתלמודין לא איירו אלא אלא בסוף זמן מדברי ההתחלה, משמע דיכול לברך בלילה הראשון, ומשו"ה לא חשו להא דמסכת סופרים וירושלמי. וכ"כ הפר"ח דפשט הש"ס משמע כהרמב"ם ז"ל. וראיתי להרב אליה רבה (אות יד) שהביא מאי דהקשה הרב ב"ח למ"ד שאין מברכין עד שיעברו ז' ימים, דהא לרב יהודה צריך לברך קודם, ואחר ז' עבר הזמן. וכתב וז"ל, נ"ל ולמדתי מהרמ"ע סי' ע"ח דפירש הך מאן דאמר לענין התחלה, ומאן דאמר עד י"ו קאי אסילוק ולא פליגי, עכ"ל. וקיצר בדבריו. ולכאורה אינו מתישב, דרב יהודה לענין התחלה, דהא אמרו בש"ס ותרוייהו כר' יוחנן ס"ל, הרי דכלהו קיימי אסוף זמן.
אמנם אפשר לפרש ולהרחיב הדיבר, דרבי יוחנן דאמר עד כמה מברכין על החדש עד שתתמלא פגימתא, יש לפרשו בין בהתחלה בין בסוף, ורב יהודה מפרש דברי ר' יוחנן דעד כמה מתחלינן לברך, וקאמר עד שבעה, שאז כבר מתמלאת פגימתה וראויה לברך. ונהרדעי מפרשי דברי ר' יוחנן אסוף זמן, וקאמרי עד י"ו, והיינו דקאמר הש"ס ותרוייהו כר"י ס"ל, אלא דמר מפרש מילתיה בהתחלה ועד שתתמלא פגימתה, היינו למהוי כיתרא. ולמר קאי אסוף, ושתתמלא היינו למהוי כנפיא. זה אפשר לפרש. והוא דוחק.
ומ"ש הרמ"ע והרב אליה רבה דבליל ז' ראוי לברך גם לפי הקבלה, אינו נראה כמבואר בתשובת מהר"י גיקיטליי"א הובאה בספר בית דוד (ריש סי' קלב) ושם השיג על הרב שיירי כנה"ג. ומ"ש הרב שיירי אף על גב דמלישנא דגמ' וכו' הוא ט"ס, וצ"ל מהרי"ג.
אתאן לדברי מור"ם בהגהה שכתב ואין לקדש את החדש אלא בלילה בעת שהלבנה זורחת ונהנין מאורה. והוא מהאגור סי' תקצ"א ושבלי הלקט סי' מ"ו. וכיוצא {בזה} כתוב בשה"ג (על המרדכי ברכות פרק אלו דברים דף מט ב) משם מהר"ם ואור זרוע שאין מקדשין אלא שתהא זריחתה ניכרת ע"ג קרקע. והובא באחרונים.
ויש סמך לזה שהרי למדנו ממסכת סופרים וירושלמי לפירוש רבינו יונה דבעינן שתהא מאירה ואורה מתוק. וכ"כ צדה לדרך (מאמר ד כלל ב פרק יב). וא"כ יפה כתבו ז"ל שיהיה ודאי לילה שתזרח בכח, וכמ"ש סי' תקס"ב (ברמ"א סע' א). והיינו טעמא דאין מברכין כשהיא מעוננת, כמ"ש הרב זקן אהרן.
אמנם כל זה היינו שתהא מאירה בטוב, אבל לא שצריך שנהנה מאורה ממש. דכבר כתבנו דלדעת הרמב"ם וסמ"ג מברכין לילה הראשון שאין הנאה כלל. ומסתברא דלא לאפושי פלוגתא. ואף לרבינו יונה והאחרונים תיסגי שראויה ליהנות, ולא בעינן עד שיאותו לאורה ממש. דאף בנר הבדלה איכא דפסק כרב יאודה דאמר לא יאותו ממש, כמ"ש הרז"ה במאור (ברכות לט ב). וכ"כ ארחות חיים (הל' הבדלה אות ט) משם הרשב"א, והביאו מרן בב"י סי' רצ"ח.
אכן קשיא לי על מרן בב"י שם, דבתר דמייתי דברי ארחות חיים כתב והרי"ף (ברכות לט א) והרא"ש (ברכות פ"ח סי' ג) הביאו המשנה כצורתה, משמע דסברי כרבא, כדמשמע מפשטא דמתניתין, וכן הסכים הרשב"א, עכ"ל. והרי עדיין לחלוחית הדיו קיימת שכתב מא"ח בשם הרשב"א דפסק כרב יהודה. ובאמת שדברי א"ח קשים בעיני דהרשב"א בחידושיו פרק אלו דברים (ברכות נג ב ד"ה רב) דחה סברא זו, ואיך הביא בשמו הסברא שדחה, ומרן לא העיר על זה. ומ"מ הא אשכחן גם בנר הבדלה מאן דסבר דלא יאותו ממש. וא"כ גבי ברכת הלבנה דלא נזכר שום דבר מזה בבבלי וירושלמי, מאן ספין ורקיע לחדש דבר מעתה. ונראה שגם מור"ם שכתב בעת שהלבנה זורחת ונהנין מאורה, אין כוונתו שיאותו ממש לאורה, אלא הכונה שיהיה בזמן שאורה גדול שיוכלו ליהנות ממנו, דהרי מקור דבריו מהאגור ושה"ג, והם לא כתבו אלא שיהיה זורחת. והגם דלפום ריהטא משמע מדברי הרב זקן אהרן ומדברי מהריק"ש דבעו יאותו ממש, הרואה יראה דיש להסכים דבריהם דגם הם אזלי ומודו דלא בעינן בברכת הלבנה יאותו ממש.
והגם שמתחילת דברי הרדב"ז בתשובה סי' שמ"א נראה קצת דמשוה ברכת הלבנה להבדלה, הכל הולך אחר החתום, ובסוף התשובה מאי דקאמר הוא דצריך להביט בה, וגם מייתי הרב ראיה מרב יהודה דקאמר הרואה לבנה, וכו' ורב יהודה הוא ניהו דסבר לא יאותו ממש גבי הבדלה. וא"כ בנ"ד כיון שצופה ומביט בזריחתה יכול לברך אף שאינו נהנה.
פש גבן מאי דהוי בה מעכ"ת בנ"ד דלא יש בין הסריגים יותר משלש כלבוד וכו'. והוא אגב ריהטיא, דהול"ל שלש, דפחות משלש כלבוד ושלש אינו כלבוד. אמנם זאת מצאנו להתוס' בסוכה דף י"ז שכתבו דלא אמרינן לבוד להחמיר. וכ"כ הטור סס"י תרל"ב. וכ"כ מור"ם בי"ד סימן שע"א (סע' ד). וכ"כ הרב הלבוש א"ח בסי' תרל"ב, דהכי אגמרה הלכתא לבוד להקל לא להחמיר. וכ"כ מהריק"ש שם. וכ"כ מור"ם בד"מ סי' תק"ב. ומאחר שכן גם בנ"ד אין לומר לבוד.
ברם רואה אנכי לרבנן בתראי דשקלי וטרו בהא. והרב מגן אברהם בא"ח סי' תק"ב (ס"ק ט) הביא ראיות דאמרי' לבוד להחמיר. ומהר"ר צבי בתשובה סי' נ"ט השיג על מור"ם במ"ש בהגהה בי"ד סי' שע"א, ולא זכר דברי הרב מג"א ודברי הרב זקנו בספר שער אפרים סי' קי"ט. הגם הלום חדשים מקרוב באו ספר קרבן נתנאל, ובדף ע' שקיל וטרי בהא. ואין המקום אתי לעמוד בדבריהם כלל מעוף צוקה.
ומ"מ בנ"ד לכל הדברות ולכל האמירות אין לחוש, דהרי הרב מגן אברהם גופיה פירש מ"ש הטור סי' תרל"ב דנהי דחשיב כאלו הם סמוכים, מ"מ לא אמרינן שהוא כמחובר וסתום בסכך פסול. ומינה לנ"ד דאף אם נאמר לבוד, אין לומר אלא דחשיב כאלו סמוכים, אבל לא שהחלון סתום סתימה מעליא ומחיצה מפסקת, אלא נאמר דהוא מסך קלוש, ומן החרכים נראית הלבנה יפה יפה. ועוד אפשר לומר דכי קיימינן לענין מחיצות ושעורין אז נובין ונדון מתורת לבוד, אבל בנ"ד דכל חפצנו הוא אם נראית הלבנה, לא יש פקפוק דכל אדם חזו בה משגיח מן החלונות בעין יפה כלבנה.
ומה שהביא מעכ"ת מתשובת הרב דבר שמואל לאו שמא מתיא, דעין רואה בנ"ד גדולה ראיה, ירח יקר שיש לו עיקר. ותו דהרי הרב הנז' לא אמרה אלא לכתחילה, דשמא דמיא הא לראיה בעששית דאימור בוכיתא דעיבא היא, וסיים דאם עדים רואים הלבנה ברקיע בו בפרק סומך עליהם. עש"ב בסי' רמ"ב. הרי דאף בנדונו לא אמר אלא לכתחילה, ומטעם דאימור בוכיתא דעיבא היא, וזה לא שייך בנ"ד כלל, וכבר הרב כתב בנדונו שאם עדים וכו', ובנ"ד לא תהא שמיעה גדולה מראיה, עיניכם הרואות לבנה בחידושה, ודאי דמצו לברך.
ובר מן דין הרב שבות יעקב ח"א סי' קכ"ו דחה ראית הרב הנז', והן בפיו תוכחו'ת להוכיח במישור דרואה מתוך הזכוכית גוף הדבר דמסתכל ברקיע דרך זכוכית ראיה מעליא היא, עש"ב. באופן דבנ"ד יכולים לברך ברכת הלבנה בלי פקפוק.

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. הנושאים חלוקים שם הוא דן באופן שהוא רואה הלבנה בשלמותה אלא דיש דיון על פחות מג' דלבוד.
    שאלתי היא באופן שהענפים [או סורגים] מכסים חלק מהלבנה [חותכים אותה] אבל מאחריהם היא נראית בשלמות, רק שממקום שאני נמצא אני רק יכול לראותה דרך הענפים

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל