שאלה:
כבוד הרבנים, שלום.
האם אפשר לעשות את מצוות משלוח מנות ומתנות לאביונים לפני יום הפורים (אפילו כמה ימים לפני פורים), על ידי נתינת משלוח המנות או הכסף של מתנות לאביונים לפני יום הפורים, בתנאי שהמקבלים ימתינו את יום הפורים ביממה כדי לזכות בהן על פי ההלכה?
ואם לאו, האם יש פתרונות אחרים?
תודה מראש.
כל טוב, ופורים שמח.
תשובה:
אין לתת לפני פורים לעני, שמא ישתמש בזה לפני הפורים ואז אתה לא מקים את המצוה. מה שאפשר ונכון וראוי לעשות, לתת לקופות הצדקה המוכרות למגבית המיוחדת של מתנות לאביונים, וכך הם יתנו את הכסף בפורים עצמו לאביונים בשליחותך. תוכל לעשות זאת גם כאן באתר בדף הבית. משלוח מנות גם באופן שזה יגיע לידו בפורים, יש שסברו שאינו מועיל אם שלחת קודם, ולכן תעשה זאת דוקא בפורים, מחמת המחלוקת שבדבר.
מקורות:
1. מתנות לאביונים: כתבו אחרונים בדעת ראשונים, שאף הנותן מתנות לאביונים קודם פורים יוצא ידי חובת מצוה זו, ובלבד שיהיו מעות אלו ביד העניים ביום הפורים (ראה בעל המאור מגילה א ב בדפי הרי”ף, ופמ”ג סי’ תרצה א”א ס”ק יג ושו”ת יהודה יעלה או”ח סי’ רד ויד אהרן או”ח תרצד הגהות ב”י, בדעתו. אולם, ראה דעת תורה סי’ תרצד ס”א, בדעת הרמב”ם בפהמ”ש מגילה פ”א מ”ג, שאין לתת מתנות לאביונים לפני יום י”א באדר). לכתחילה, אין לתת מתנות לאביונים לפני פורים, משום שחוששים שהעני ישתמש במעות קודם שיגיע זמן המצוה, ונמצא שלא יצא בכך הנותן ידי חובתו (בעל המאור שם. וראה מג”א סי’ תרצד ס”ק א). אכן, באופן שאין לחשוש לכך, כגון ששולח מעות לעני הנמצא במקום רחוק, והמעות יגיעו ליד העני בפורים, אפשר לתתם אף לכתחילה לפני פורים (יד אהרן שם; שו”ת יהודה יעלה שם).
2. משלוח מנות: אדם השולח מנות לחברו קודם פורים, באופן שיגיעו לידיו בפורים, נחלקו אחרונים אם יוצא בכך ידי חובתו: יש סוברים שהואיל וחברו מקבל את המנות בזמן הראוי לקיום המצוה, יוצא הוא בכך ידי חובתו (ראה: יד אהרן סי' תרצד הגהות ב"י; אשל אברהם [לר"א אופנהיים] או"ח שם אות א; שו"ת יהודה יעלה או"ח סי' רד, וראה שם שלא ניתן לקיים מצוה זו קודם ר"ח אדר). אחרים סוברים, שהואיל ומעשה המצוה [=שילוח המנות], אינו נעשה ביום הפורים עצמו, אינו יוצא בכך ידי חובתו (ערוך השלחן או"ח סי' תרצה סי"ז. וראה שו"ת תורה לשמה סי' קפח, שנידון זה תלוי בטעמים השונים שנתבארו לעיל ביסוד מצוה זו. וראה ערוך השלחן שם סט"ז, שאם העמיד שליח קודם פורים שישלח מנות עבורו ביום הפורים, יוצא הוא בכך ידי חובתו, משום ש"שלוחו של אדם כמותו". [אכן, הכל מודים, שהשולח מנות לחברו בפורים, באופן שיגיעו לידו לאחר פורים, לא יוצא בכך ידי חובתו, משום שהמקבל אינו נהנה מהן בפורים (ראה: שו"ת יהודה יעלה שם; עיר הקדש והמקדש ח"ג פכ"ו אות ז).]
