לתרומות לחץ כאן

מקח טעות בנישואין

שאלה:

שלום וברכה

חבר שלי סיפר שהוא מכיר בחור שהתחתן עם בחורה צדיקה ונמרצת וטובה, אך אחרי הנישואין הוא גילה שאחת הרגליים שלה קצרה מהרגל השנייה, והיא הולכת בצליעה קטנה. כנראה שהיא שבפגישות היא לבשה נעליים מיוחדות שהסתירו את זה. האדם הזה אמר לחבר שלי שאם הוא היה יודע את זה לפני הנישואין, הוא לא היה מתחתן עמה. אבל אחרי שהוא כבר נשוי, ובאמת היא בחורה טובה וצדיקה ובלבוסטע, הוא לא יתגרש ממנה בגלל זה.

השאלה שלי היא שאולי יש פגם בקידושין שלהם, וזה רק ספק קידושין. הרי הרמב"ם והשו"ע אה"ע לט,ה כתבו: "הַמְקַדֵּשׁ אִשָּׁה סְתָם, וְנִמְצְאוּ עָלֶיהָ אֶחָד מִן הַמּוּמִין הַפּוֹסְלִים בְּנָשִׁים, הֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת מִסָפֵק".
ובסע' ד כתב: "וּמַה הֵן הַמּוּמִין הַפּוֹסְלִים בְּנָשִׁים, כָּל הַמּוּמִין הַפּוֹסְלִים בְּכֹהֲנִים פּוֹסְלִים בְּנָשִׁים".
והרמב"ם כתב בהל' ביאת המקדש ז,ט שאחד ממומי הכהנים הוא "מי שאחת מירכותיו גבוהה מחברתה".
לפי זה, הבחור קידש אותה סתם, ונמצא בה מום הפוסל בנשים, ויש כאן ספק קידושין.
האם להעיר להם על העניין הזה, והם צריכים לקדש שנית? מה לעשות?
ועוד שאלה שיותר מטרידה אותי מזה: למה ברבנות לא שואלים ובודקים האם יש לאשה מום נסתר שאולי הבעל יקפיד עליו? הרי ישנם 160 מומים הפוסלים בנשים, ויכול להיות שישנם רבים שחיים בספק קידושין בגלל מומי האשה שנתגלו רק אחר הנישואין, והבעל לא מחל על זה.

תודה רבה

תשובה:

שלום רב,

זה ברור שכאשר יש מקח טעות ניתן גם למחול עליה. כלומר, במקרה זה, שהמום הוא אצל האישה, הבעל רשאי למחול על המום כפי שאכן קרה. הוא מחל, וממילא אינו צריך לקדשה שנית. כל עולה מהסוגיה בכתובות בפרק המדיר וכך פסקו החלקת מחוקק והבית שמואל באבה"ע סי' לט סעי' ה'. 

אמנם היה מקום לדון בזה כיצד מועיל המחילה באופן שלא יצטרכו שוב קידושין, משום שאין זה כמו בתנאי שם כותב הר"ן שהטעם שמועיל מחילה הוא משום שמראש כוונתו היתה שאם ימחל אח"כ שזה יחול מעתה – בעת הקידושין. כלומר, במקח טעות זה אחרת, שהרי לא היה בדעתו כלל שיהיה מקח טעות. ואכן במחנה אפרים אונאה סי' יב נראה מדבריו שכל פעם שהמחילה אינה מגלה על שעת הקידושין אלא המחילה היתה אח"כ לאחר שהתברר לו שהיא אישה טובה וכו' ורוצה בה למרות המום יצטרכו קנין מחדש.

אבל זה ברור שאין זה עיקר ההלכה, מעולם לא שמענו שעושים שוב קידושין כאשר יש מקח טעות, וכך גם כתב בשו"ת אגרות משה ח"ד סי' יג: "ומוכרחין לומר דלהתגרש בשביל זה כשטוב לה אצלו והוא אנוס משום שא"א לו להוליד, לא מצוי כל כך שתצער לבעלה לילך ממנו כדכתבתי, אבל להינשא לבעל עקר מתחלה הוא חסרון גדול ולא ירצו להנשא לו הנשים שראויות להוליד בנים". כלומר, לדעתו גם אם המחילה היא מחמת סיבה שנולדה לאחר הקידושין, היא נחשבת למחילה ואין כאן קידושי טעות.

לשאלתך מדוע ברבנות אינם מבררים אם יש מומים? התשובה היא שזה לא עניינם! ואם יש מום והם הסכימו להתחתן? ואם יש מום אצל הגבר? כיצד אפשר לברר מומים? ובאופן כללי מצופה מכל צד שלא להסתיר מומין ןולא לגרום לספק קידושין (אילו לא היה מוחל) וכבר התריע על כך בשו"ת דברי יציב אבה"ע סי' טו. 

 

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל