שאלה:
אשה לפני מותה השאירה בצוואתה שטח שיחולק שווה בשווה בין שני ילדיה.
על שטח זה יש מפעל בבעלות הבן והוא מסרב לתת לאחותו את החצי שלה בקרקע בגלל שזה יאלץ אותו להעביר את המפעל למקום אחר.
לטענתו בבא היום כשימכור או יסגור את המפעל יתן לאחותו את חציה בקרקע.
היא טוענת שעליו לקיים את הצוואה ולחילופין לשלם לה שכירות על חלקה היחסי בקרקע עד שיפנה משם את המפעל.
עפ"י דין תורה האם מחוייב לסלק משם את המפעל כדי לתת לאחותו את חלקה בקרקע שהרי כך משתמע לכאורה מן הצוואה שאינה מאזכרת את טענת האח.
תשובה:
שלום וברכה,
השטח שייך לשני האחים [אח ואחות]. אם האח נשאר בשטח חייב לשלם דמי שכירות לאחותו היות ומשתמש בשטח שלה.
צריך לדון אם האחות רוצה לפנות את האח ולא רוצה להשכיר לו, האם האח יכול לדרוש שהמפעל יישאר שם ולשלם שכירות? על זה צריך לבדוק את הצוואה – אם אין שום תזכורת בצוואה וגם ההורים לא עשו חוזה עם הבן על השטח לזמן מסוים, יכולה האחות להכריח את האח שיפנה לה את השטח שלה. אם ההורים סיכמו עם הבן שהשטח ישמש למפעל לזמן מסוים או שרשמו זאת בצוואה, יש זכות לאח להשאיר את המפעל באותו שטח עד מועד שקבעו, אבל יצטרך לשלם שכירות לאחות.
בהצלחה.
