שאלה:
שלום וברכה,
יש לי שאלה על מצב קצת מורכב ואשמח לייעוץ…
גדלתי בבית דתי לאומי ומאז הבר מצווה ב"ה התחלתי להתחזק ובגיל 16 עברתי מהישיבה התיכונית לישיבה חרדית
אבל אבא שלי לא הסכים למהלך כי "לא יהיה לי תעודת בגרות" ואמר שרק אם אתחייב להשלים את הבגרות בגיל 19 ואלמד גם מקצוע אחרי הישיבה, הוא יסכים שאני יעבור…
אני כביכול התחייבתי לו שאני יעשה כך (כי לא הייתה לי ברירה אחרת כמובן)
עכשיו אני עומד לסיים שנה שלישית בישיבה ואבא שלי מתחיל להזכיר לי שאני יתחיל לחשוב על מקצוע…
אני רוצה להמשיך ללמוד יום שלם (ולא חצי וכד' כמו שאמור להיות אם אתחיל ללמוד מקצוע)
מצד שני.. אני מתחיל לחשוב על לצאת לשידוכים ואני לא בטוח שאני מונח ברמת ביטחון כזו שאוכל להסתדר עם משפחה למשך שנים בלי שום מקור פרנסה משמעותית
אם אתחיל ללמוד עכשיו מקצוע משמעותי אני כביכול יכול להיות "רגוע" מבחינת זה שיהיה לי מקצוע מפרנס כנראה בשנה הראשונה של הנישואים שלי (אי"ה ואני יקבל הצעה מתאימה כמובן) ואני מתקשה לראות את עצמי גם מחזיק משפחה וגם לומד מקצוע וגם לומד תורה ביחד
בנוסף כרגע ההורים שלי יממנו לי את הלימודים של המקצוע, אם אני יתעקב לא בטוח כלל שההורים יוכלו לממן את הלימודים (מסיבות שונות)
בנוסף יש כמובן בעיה נוספת עם הלימודים שאבא שלי רוצה אני אלך אליהם הוא רוצה שאני אלמד תואר, ואמר שיש מכללות חרדיות ושם כולם חרדים ובהפרדה אז הכל בסדר והוא לא מבין שגם שם המרצים הם אותם המרצים של האוניברסיטה וחלקם חילונים ואיני יודע איזה מושגים הם מכניסים שם ואיך הם מציגים נושאים ש"רגישים" לחרדים כי הם אמורים להעביר בדיוק את כל החומר המקובל ולא לשנות דברים
בעיקרון לא מאמין שזה צריך לייצור אצלי בעיה משמעותית מאחר ואני מגיע מהעולם היותר "פתוח" ועסקתי הרבה בקריאת ספרים העוסקים בסוגיות השונות של תורה ומדע וענייני האמונה והשקפה וכד'
אבל מ"מ כבר ידוע דעתם של גדולי ישראל ולא פשוט כלל ללכת לאותם מכללותמכינות ללא הדרכה ואישור מרב בעל מדרגה
אז אני נמצא במצב שמצד אחד אני רוצה מאוד להמשיך ללמוד אבל מצד שני לא יודע איך באמת אסתדר מבכינה כלכלית ..
ומצד שלישי יש את "ההתחיבות שלי" לאבא שלי שאלמד מקצוע והשלים בגרות…
אשמח לשמוע אם יש לכם איזה הצעה לפיתרון של המצב….
בתודה רבה מראש.
תשובה:
שלום וברכה ידידי,
נתחיל מהסוף… אני הייתי מציע להגיע לפשרה עם אבא שלאחר הנישואין בעז"ה תלמד מקצוע, ואסביר.
מעבר לעובדה שהזכרת על המצב הרוחני במכללות החרדיות, וזה אגב לא רק המרצים שזה עוד מילא, אלא בעיקר שאר התלמידים שם שהם יהוו את החברה שלך, והם בדרך כלל לא העילית, בודאי לא אלו שבגילך הצעיר, יש לך כאן עוד שתי בעיות משמעותיות, שעשויות לנגוד לגמרי את הרצונות שלך ומצבך הרוחני:
1. נושא הצבא! אין אפשרות ללכת למכללה ללמוד מקצוע בלי לסדר את נושא הצבא, וההליכה לצבא בגילך ובמצבך מציבה אותך במקום מאוד בעייתי מבחינה רוחנית, במידה רבה עוד הרבה יותר גרוע מישיבת הסדר וכדומה שם באין לזמן מוגבל יותר, ובאים עם חברה תומכת מבחינה דתית וכו', אתה הולך לבד… זה בלתי אפשרי במצבך הרוחני להשלים עם זה.
2. בוא ננסה לחשוב יחד על הבית שאותו אתה רוצה להקים. גם אם אין בכוונתך ללמוד כל החיים, ואכן את חושב לצאת לשוק העבודה ולפרנס את ביתך, אפילו בשלב מוקדם יחסית של הנישואין, עדיין, בחורה יראת שמים רוצה בחור בעל רקע ישיבתי חזק, שמגיע עכשיו מעולמה של תורה, מצוי בה עד הסוף, צובר מטען רוחני חזק ואיכותי, ואחר כך שילך ללמוד מקצוע ולפרנס. כך שאינני יודע עם מי תבחר להתחתן, אבל חשוב שתדע שבהחלטה לעזוב את הישיבה אתה יוצר שינוי גם בנקודה זו שעשויה להשליך על סגנון הבית שתקים.
3. על כולנה, אתה עצמך ומצבך הרוחני, ידיעותיך ויכולתך התורנית, המטען שתישא איתך לכל ימי חייך, עכשיו אתה עדיין פרי צעיר, יש לך עוד הרבה מה לספוג כדי לקחת איתך, אלו השנים הכי יפות בלימוד וחבל לגדוע את זה!
לכן, אינני יודע כיצד לשכנע את אבא, אולי גם אפשר להתפשר, שאת הבגרות אתה משלים בימי החופשה אבל עדיין לא מתחיל ללמוד מקצוע, משהו כזה, אולי אפילו להראות לו את המכתב הזה שלי, שיבין שהחלטה כזו עבורך היא דבר על משמעות לאורך שנים, ובכל הנוגע לנפש שלך, לשאיפות לרצון לאמונה שלך, חייבים לתת לך מקום. נכון ההורים רוצים את ההכי טוב לילד, והם בטוחים שהם יודעים מה הכי טוב לילד, אבל בסופו של דבר, נער מתבגר שמגבש לעצמו אמונה ודרך ושאיפות, חייב לתת להן ביטוי, ואסור שיחיה מתוך תחושה של החמצה בדברים שהם יסוד החיים עבורו.
אינני רואה כל סיבה ללחץ בענין הפרנסה, אני מכיר המונים שלומדים מקצוע אחרי הנישואין והכל מצויין, דוקא לחרדים אגב יש עזרה, מילגות קמ"ח וג'וינט, שמסייעים לא רק במימון הלימודים אלא גם במילגות קיום, ויש גם את האשה שיש לה מקצוע, ובתחילת החיים באמת לא צריך הרבה כסף. לא צריך כזו אמונה חזקה כמו זו שאתה מתאר, תראה ימינה ושמאלה אלפים עושים את התהליך הזה, שלא לדבר על עוד אלפים שגם ממשיכים אחר כך במסגרות כוללים וחיים בשמחה עם משכורתה של האשה.
לא הייתי מוותר בדברים שהם כל כך יסודיים, וכל כך משפיעים על כל מבנה האישיות, חיי הרוח וצביון הבית, בשביל דאגת קיום שאין לה בסיס כה משמעותי, יש משהו שמותר לנו להשאיר גם לבורא עולם, ולזכור תמיד שבאנו לכאן למען תכלית מסוימת, והעיסוק שלנו בתכלית הוא תמיד חשוב ומשמעותי יותר מבעיסוק באמצעיים צדדיים.
אני אגב גם לא בטוח שכבר הגיע הזמן לצאת לשידוכים, אתה צעיר והכל טוב, אפשר לחכות שנה שנתיים ולצבור עוד מטען טוב בישיבה.
תצליח מאוד ותראה ברכה בלימודך!!!!
