שאלה:
שלום וברכה
רציתי לשאול האם יש כללים הלכתיים בתפילה אישית מול הקב"ה,
כלומר, כיום רווחת השיטה של דיבור ישיר עם השי"ת כדבר איש אל רעהו שיטה שנכנסה מחסידות ברסלב, אינני חסידית ואני שומעת התנגדויות רבות לגישה הזאת הרואה בהקב"ה ח"ו "חבר"
האם יש פסיקה הלכתית חד משמעית, המתייחסת לאופן הדיבור וגישת המתפלל מול בורא עולם?
תשובה:
שלום וברכה
אינני מבין מה הכוונה לדבר עם הקב"ה כמו חבר, הרי הוא לא חסר שלנו… הרי יש לנו מצוה לירא אותו, לכבד אותו, לאהוב אותו, לראות בו הא-ל הגדול הגיבור והנורא, לא הגיוני להתייחס אליו כחבר, מה שאכן נכון, בין השאר גם ברסלב מדברים על כך אבל זה לא חידוש שלהם בדוקא, הוא שיש ענין מאוד משמעותי בתפילה, שאדם יפנה לבורא עולם במילים שלו מתוך הלב שלו, כמו שילד מדבר עם אביו ואמו, בתחנונים, מה שהוא צריך, יספר על הקושי, יתחנן בבקשת ישועה, יבקש להתקרב, ועוד כל מה שמעיק על ליבו רוחנית וגשמית.
זה שאתה מתפלל בשפה שלך מהלב שלך, עוד לא הופך את הקב"ה לחבר שלך, אלא לאביך, וזה אכן נכון.
שיתקבלו התפילות, ונזכה כולנו לעובדו בלבב שלם.
רבי נחמן מברסלב אומר לדבר אל השם כדבר איש אל רעהו, כמו שאני מדבר אל חבר שלי.
כמובן שצריך לכבד ולירא את השם אל הפירוש הוא כך,
הדיבור עם השם צריך להיות פתוח לגמרי כמו שאני מדבר עם חבר, לקחת נושא ולפרר אותו לגורמים. להגיד את כל מה שאני חושב עליו וכל מה שאני מרגיש לגביו וגם אפשר להגיד למה הכנסת אותי למצב כזה וכדו'.
כמובן שהכל צריך להיות מתוך כבוד ויראה אך מפורט כמו שמדברים אל חבר.
אכן הגדרת טוב, לדבר על הכל ולפרט אבל בכבוד ובמורא.
רבינו נחמן ברוח קודשו העצומה אמר ש*היום* ניתן לדבר עם ה' כמו עם חבר טוב אמיתי. ז"א שפעם אי אפשר היה אך היום אפשר.( כנראה עקב שינוי בהנהגה של הקב"ה ובמצב הדור ובמצבינו וכ'ו, ה' יודע). כמובן שזה חייב להיות בכבוד ומורא, אין בזה סתירה.
ראוי גם לציין שאין הכוונה לתפילת עמידה שבה עומדים מול מלך ולא שייך לדבר כמו כן חבר
תיקון – כמו *עם* חבר
מחילה, האמת שמה שזכרתי לא היה מדויק אז ביררתי זאת עם יהודי נאמן. הוא כתב לי כך:
השתפכות הנפש בהקדמה:
וְכֵן אָמַר פַּעַם אַחַת לְתַלְמִידוֹ הָרַב הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ רַבִּי נָתָן, זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, בַּעַל הַמְחַבֵּר סִפְרֵי "לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת" הַנַּ"ל בִּתְחִלַּת הִתְקָרְבוּתוֹ אֵלָיו זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, בְּעֵת שֶׁנִּכְנַס אֶצְלוֹ פַּעַם אַחַת לְבַדּוֹ וְסִפֵּר אָז לְפָנָיו אֶת כָּל לִבּוֹ וְצִוָּה אָז עָלָיו אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ, זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, כַּמָּה הַנְהָגוֹת וְדִבֵּר עִמּוֹ אָז הַרְבֵּה דְּבָרִים הַמְּשִׁיבִים אֶת הַנֶּפֶשׁ לְהַחֲיוֹתוֹ וּלְחַזְּקוֹ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם וּבְתוֹךְ דְּבָרָיו לָקַח אוֹתוֹ אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ, זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, בְּיָדוֹ הַקְּדוֹשָׁה סְבִיב כְּתֵפָיו וְאָמַר לוֹ בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: "אוּן וַייטֶער אִיז זֵעהֶר גִּיט אַז מֶען רֶעט זִיךְ אוֹיס דָּאס הַארְץ פַאר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אַזוֹ וִיא פַאר אֵיין אֶמֶתְן גּוּטְן פְרַיינְד" [וְהָלְאָה טוֹב מְאד כְּשֶׁמְּשִֹיחִין אֶת לִבּוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּמוֹ לִפְנֵי חֲבֵר טוֹב].
הכוונה "והלאה" כמו מכאן והלאה תתנהג כך, כי המשמעות באידיש שרבינו אמר את זה לרבי נתן כהוראה אישית: "ומכאן והלאה טוב מאד שתשפוך את ליבך לפני השם יתברך כמו חבר טוב אמיתי". לא שכאילו פעם זה לא היה.
אז אין שינוי בזה, מה שנכון היום היה נכון תמיד.
כל זה נכון אבל בכבוד וביראה.
השאר תגובה