שאלה:
עברנו לידה שקטה,
שאלתי היא , הבנו שאין מתאבלים וכו' ומנהגי אבלות , שבוע 35 בערך.
מדוע אם כן ממה שהבנתי יש טומאת מת בעובר שנולד .
אשמח למקורות תודה רבה לרב
תשובה:
שלום וברכה
ראשית ברכותינו שיהיו בשורות טובות בקרוב וזרע בר קיימא.
אין קשר בין דיני האבלות לדיני הטומאה, אבלות אין בנפל אפילו נולד חי אלא שלא היו חייו שלושים יום, רק אם היה בר קיימא שכבר חי שלושים יום מתאבלים עליו, טומאת מת נקבעת לפי חלק מהפוסקים לפחות, לפי צורתו בזמן הלידה, שאם כבר היו מרוקמים אבריו יש בו טומאה.
דיני האבלות נקבעים מחמת צער הפרידה, וזה כלל לא היה כאן עדיין, טומאת מת היא מציאות שיש לה גדרים משלה.
בשורות טובות.
מקורות:
על כך שאין דיני אבלות על נפל שלא חי שלושים יום,ראה שו"ע יו"ד סימן שמ ס"ל. סימן שעח ס"ו.
הפוסקים חולקים בנושא האם יש חיוב קבורה בנפל או לא. דעת המגן אברהם (תקכו ס”ק ג’) שיש חיוב קבורה גם בנפלים. וכן כתבו חתם סופר או”ח קמד, שו”ת אבני נזר יו”ד תע”ב, אבני צדק יו”ד קמה, שו”ת מנחת אלעזר ח”א סי’ נב שהאריך בזה. ויש שחולקים וסוברים שאין חיוב קבורה בנפלים, ראה שו”ת בנין ציון קי”ג, ור’ יונתן אייבשיץ בספרו בינה לעיתים על הרמב”ם (הלכות יו”ט פ”ב ה”ג). אולם הלכה למעשה המנהג הוא לקבור עוברים.
אכן בשו”ת שואל ומשיב (הובא במשמרת שלום אבלות אות קיג) ציין דוקא אם נולד בחודש החמישי כשהוא שלם באבריו. ובשו”ת מהרש”ם ח”ד סי’ קמו ציין כבר על חודש רביעי. אני לא בטוח שהזמנים הללו הם בדוקא, העיקר שיש ראשו ורובו כלומר יש צורה של עובר, אז הוא חייב בקבורה. ראה באבני נזר שם שהביא מהב”י בשם הרמב”ן בסי’ שעד כי מעיקר הדין קבורה הוא בראשו ורובו.
