לתרומות לחץ כאן

על מי מוטלת החובה לדאוג לבעל מקצוע בדירה שכורה

שאלה:

דירה מושכרת, המשכיר אומר לשוכר שכל בעיה שיש לו, יש לו אשראי חופשי ליצור קשר עם איש מקצוע כפי רצונו. השוכר טוען שהוא עסוק ורוצה שהמשכיר יזום את הקשר, יטפל באיש מקצוע ויכניס אותו לבית לתיקון. [מדובר ביחידה מתחת לבית המשכיר]
על מי מוטלת החובת מבחינה הלכתית ומצד מנהג המדינה?
כמו"כ מה הדין באופן שהמשכיר הביא לשוכר טלפון של איש מקצוע, מתברר שהשוכר התעכב והתעכב ולא הזמין איש מקצוע [בלי להודיע למשכיר שהבעיה לא טופלה – רק אח"כ טען לו את כל הנ"ל שאי"ז מחובתו להזמין איש מקצוע], ובנתיים הבעיה החריפה ועלות התיקון יותר יקרה. על מי מוטל ההפרש בעלות בעקבות חוסר הזמנת איש מקצוע

תשובה:

שלום וברכה,

השו"ע קבע כלל שתיקונים שדרוש אומן מוטל על המשכיר ואם לא דרוש אומן מוטל על השוכר. וברור שבקלקולים שמוטל על המשכיר הנטל חל הן בהוצאה והן בטרחה, ולכן המשכיר צריך לטרוח ולרדוף אחרי בעל מלאכה שיתקן. 

שוכר שהסכים לטפל בבעיה ולתקן והשוכר התרשל ולא תיקן ועקב ההתרשלות הוחמרה הבעיה בדירה, דין השוכר כדין גרמא – שפטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים.

בהצלחה.

מקורות:

השוכר שקיבל על עצמו לטפל ולא טיפל וגרם לנזק חמור בדירה, לא ניתן לחייבו מדין שומר שפשע ולא טיפל בפיקדון, כיון שאין דיני שמירה בקרקע. אבל נידון הוא כמזיק אולם כיון שהנזק נעשה על ידי אי עשייה, דינו שווה לעדים הכובשים עדותם, שנפסק בגמרא (ב"ק נו, א) שפטורים מדיני אדם וחייבים בדיני שמים. ונחלקו הראשונים בטעם הדבר, דעת המאירי בתירוץ אחד שכיון שנעשה הנזק על ידי אי פעולה דינו כגרמא. ושונה ממחיצת הכרם שנפרצה (ב"ב ב,א) שחייב אם לא גדר, משום שהגפנים מתפשטים נחשב למעשה. א"נ שנודע בוודאי שהאיסור בא על ידי כך הרי זה גורם בידיים. ואילו דעת הרמב"ן (קונטרס דינא דגרמי) שגם נזק שנעשה על ידי אי עשייה נחשב לנזק, ולכן במחיצת הכרם שנפרצה חייב בעל הכרם. ובעדים שכובשים עדותם אינם חייבים בדיני אדם, משום שהגדת עדות הוא גמילות חסדים, ולא מחייבים ממון על מניעת חסד, כמו שלא נחייב אדם שנמנע מלהציל את ממון חברו שתובע בים, ולא נחייב אדם שנמנע מלתת צדקה שלא נחייב אותו על ההפסד שגרם.

ולפ"ז שוכר שקיבל על עצמו שיביא בעל מלאכה ונמנע ולא הביא, הרי חיובו מדין מזיק, ולדעת המאירי כיון שהנזק נעשה על ידי הימנעות מפעולה אינו מוגדר כמזיק אלא כגרמא. ולדעת הרמב"ן כיון שאין עליו חובה אלא קיבל על עצמו כחסד לעזור, לא מחייבים אותו על הנזק.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל