שאלה:
בס"ד
א' נטע אילן פרי בשדה חבירו [שאינה עשויה ליטע] שלא ברשות האם מותר לעקרו בשאר שנים למרות שהוא עושה פרי
ב' את"ל שמותר האם מותר גם בשנה שביעית כשעדין הפירות לא הגיעו לעונת המעשרות שיש בזה באילן שלו איסור משום לאכלה ולא להפסד [שביעית פ"ד מ"י]
תשובה:
שלום וברכה
1. בעיני פשיטא שמותר לעקור, לא שייך בל תשחית בדבר כזה הנמצא שלא ברשות ובגזל, זה מיועד לעקירה מטבע ברייתו ומעיקרו…
2. לכאורה גם מותר לעקור, אין זכות קיום לפירות אלו, הורתם של בקדושה…
אבל מסתבר שאפילו שלא נטעו ברשותו ,העקירה תתבצע ידי גוי?
לרווחא דמלתא יעשה על ידי גוי, אבל לדעתי אין צורך בזה. כאן גם לא צריך להגיע לגדרים של אין אדם אוסר דבר שאינו שלו, שם מדובר על איסור צדדי שאינו נוגע לעצם הגזלה, כאן שהאיסור הוא השחתה, אין אסור להשחית דבר שאין לו זכות קיום…
ראיתי לא מזמן בפסקים ותשובות על יורה דעה עניני סכנה, שגם במקרים שהותר לעקור עצי פרי הביא שם בשם הפוסקים שהמנהג לעשות זאת על ידי גוי, והשאלה אם מותר מצד עיקר הדין לעשות זאת, אין בכל זאת הרב נקפיד שיעשה זאת מצד המנהג ולא נאמר שמספיק פה רק רווחא דמילתא?
שם מדובר מן הסתם על עקירה לצורך בנייה וכדומה, שזה יותר סברא שכתבו הפוסקים שכאשר התועלת מרובה לא נקרא השחתה, אבל העץ מצד עצמו באופן עקרוני בכלל האיסור, כאן אין לעץ בכלל היתר קיום, כך נראה בעיני.
בס"ד
במשנה שביעית פ"ד מ"י איתא מאימתי אין קוצצין את האילן בשביעית וכל הראשונים התקשו הרי גם בשאר שנים אסור לקוץ אילן פרי, והר"י בן מלכי צדק שם מפרש דמיירי בכגון אילן הסמוך לעיר שמותר לקוצצו בשאר שנים משמע בדבריו שבשביעית מ"מ אסור לקוצצו אע"ג שהוא מזיק לעיר,
הוא לא ניטע בגזלנותא, אלא שכיון שיש יותר תועלת בקציצתו מותר לקוצצו ואין בזה השחתה, זו הגדרה בסדרי העדיפות והגדרת התועלת, אבל כאשר הוא ניטע בגזלנותא ברשות של אדם פרטי, מה הצד לומר שאסור לעוקרו?
בס"ד
שם בב"ב נראה שזה כן ניטע באיסור חדא דמויק לה בתחילה כר"א שאי עושין מגרש שדה וזה ודיא איסור וגם לפי מה דמוקי לה כרבנן שעושין מגרש שדה מ"מ אסור לעשותכן משום שמקלקל את נוי העיר , ואפ"ה מבואר בריבמ,ץ שם בפ"ד משביעית מ"י שבשביעית אסור וקוצצו.
קצת בדומה להנ"ל יש יש להסתפק מי שכתב שם ה' מהשמות שאינם נמחקים על קיר הבית של חבירו. האם מותר לבעה"ב למוקחו מכיון שזה נכתב בגזלנותא.
1. אכן מעניין.
2. זה גופא סברתי לחלק: במחיקת ה' האיסור אינו קשור לגזלנות, יש איסור לבזות שם ה', ועכשיו השאלה מה עושים במקרה הזה… כאן האיסור הוא להשחית דבר שאמור להיות קיים, וזה לא אמור להיות כיום, אבל כאמור הבאתם ראיה שלא כדברי ואינני יודע.
השאר תגובה