לתרומות מתנות לאביונים לחץ כאן

סיום משנה/תנך

שאלה:

שלום כבוד הרב.
ב״ה זכיתי להתחיל 2 ספרים המחלקים את ש״ס המשנה והתנ״ך ללימוד יומי כך שבשנה מסיימים הכל.
אשמח לשאול על כך:
האם בסיום התנך והמשנה יש אפשרות לעשות סיום?
אם כן: 1) האם אפשר לעשות סיום משנה גם על סדר? (לימוד המשנה הוא לא עם ברטנורא אלא עם ביאור של מוציאי הספר על פי הברטנורא לרוב.)

2) לגבי התנ״ך: את הלימוד הזה עוד לא התחלתי, ואני מעוניין ללמוד קודם כל את הנ״ך ואז את החומש (מכיוון שאת החומש בכל מקרה לומדים כל שבוע) האם ניתן לשנות את הסדר ולעשות סיום בסוף?
תודה רבה.

תשובה:

חגיגת סיום מסכת או כל ספר אחר, זה מאוד ענין של הרגשה, אדם ששמח שהצליח לגמור סדר משניות שזה דבר נפלא מאוד מאוד, ודאי יכול לעשות סיום, וראוי שיעשה זאת להודות לה' על הזכות הגדולה שעלתה בידו, הסדר אינו חשוב, העיקר ללמוד בשמחה לדעת את התורה הקדושה, ולהמשיך עוד ועוד לעשות חיל, בהצלחה רבה מאוד.

מקורות:

שו"ת משנה הלכות חלק ו סימן קסו סיום ספרים אחרים אי הוי כסיום מסכתא: קבלתי מכתבך בדבר השאלה אמ"ש בא"ח סי' תקנ"א ס"י דבסיום מסכת' וסעודת אירוסין אוכלים בשר והביא בשם חו"י סי' ע' דסיום מסכת' לאו דוקא אלא ה"ה כשמסיים ספרים אחרים הוי ליה כסיום מסכת ובס' האלף לך שלמה א"ח סי' שפ"ו כתב דעל סיום איזה נביא החילוק הוא כך אם למד לפי תומו וסיים בע"פ יכול להיות אפילו נביא אחד ואפילו הוא קטן בקאפיטלען אבל אם למד כדי להיות לסיום אז על מס' גדולה אפילו דהוי שלא לשמה חשוב סיום אבל אם לומד איזה נביא כדי לעשות סיום אין ס"מ ורוצה לדעת חוו"ד בזה.

הנה במה שתמה אחו"י שכתב דגם בשאר ספרים הוי ס"מ באמת כי החו"י לאו יחידאה הוא בזה ועיין פנ"י ברכות י"ז רבי יוחנן כי הוה מסיים ספרא דאיוב אמר הכי סוף אדם למות סוף בהמה וכו' ועליו אמר שלמה טוב שם משמן טוב ונ"ל ביישוב לשון האגדה הזאת דר"י כד מסיים ספרא דאיוב היה רגיל לעשות סעודת סיום כדאשכחן בשבת דאפילו בסיום מסכת' הוי עבד יומא טבא לרבנן ומש"ה פתח הוא בחכמה וכו' ע"ש הנה מבואר מדבריו דעל מקרא ס"ל דחשוב יותר ס"מ מעל מסכת' מדכתב כדאשכחן דאפילו על סיום מסכת' היו עבדי יומא טבא לרבנן משמע דכ"ש אסיום נביא.

והיסוד לזה הוא כך דסיום על ד"ת דהוי ס"מ אינה על דפים או קאפיטלעך וכיוצא בו אבל סעודת סיום הוא כל שגומר מצוה עושה סעודה על גמר המצוה וכמ"ש החו"י שם אהא דאביי אמר אפילו חד מצ"ב מסיים מסכתא עביד יום טוב לרבנן וה"ל ס"מ משום דגמר דבר מצוה ומקור הדברים מדברי המדרש הביאו הב"י א"ח סי' תרס"ט שנוהגים באשכנז שהמסיים והמתחיל נודרין נדרים וקוראין לכל רעיהן ועושין משתה ושמחה ויו"ט לסיומה של תורה כ"כ בהג"א פ' לולב וערבה בשם א"ז ומצאתי עיקרו של מנהג במדרש בתחלת שיר השירים ויבא ירושלים ויעמוד לפני ארון ברית ה' ויעש משתה לכל עבדיו אמר ר' יצחק מכאן שעושין סעודה לגמרה של תורה ע"ש ובאמת כי עד היום נוהגים לעשות שמחה וסעודה גדולה לסיומה של תורה ומעתה י"ל דדוקא לסיומה של תורה כולה אבל מנ"ל שאפילו על סיום מסכת' חדא ומייתי החו"י והפנ"י דאפילו על מסכתא חדא מהא דאביי דסוף סוף סיים וגמר הוא למסכת כיון דרבינו הקדוש חלקם ועשה כל אחת מסכת' בפני עצמה והו"ל גמר מצוה במסכת' אחת.

והרשב"ם ב"ב קכ"א ד"ה מניסן כתב וז"ל ואותו יום שפסקו היו שמחים לפי שבאותו היום משלימין מצוה גדולה כזאת עכ"ל, וכ"כ הר"ן במס' תענית אהא דאמרו לא היו יום טוב לישראל כיו"כ וט"ו באב ופריך וט"ו באב מ"ט רבה ורב יוסף דאמרו תרויהו יום שפוסקים בו לכרות עצים למערכה וכתב הר"ן שמעינן מהא שמנהג ישראל היא לשמוח ולעשות יום טוב בהשלמת המצוה והשלמת הספר אין לך מצוה גדולה מזו ובפרט היכא שדעתו להתחיל ספר אחר ע"ש.

וביש"ש ב"ק פ' מרובה סי' ל"ז אהא דרב ושמואל ורב אסי אקלעי לבי שבוע הבן ואמרי לה ישוע הבן ופרש"י פדיון הבן והתוס' בשם ר"ת סעודה שעושין ביום שנולד בן זכר ונראה דבזמנם היו נוהגים כן לעשות סעודה ביום שנולד זכר ואין זה סעודת ברית מילה והיש"ש כתב דזה מה שעכשיו עושים שלום זכר בליל שבת ויסד שם מהרש"ל יתד דכל סעודה שעושין שלא כדרך מרעות ושמחה אלא כדי ליתן שבח למקום או לפרסם מצוה או נס קרוי ס"מ ובדין הסיום הוסיף שנית ידו בסוף הפרק דגרסינן בפ' כל כתבי אמר אביי תיתי לי וכו' מכאן נהגו כל ישראל לסיים בשמעתא וליתן שבח והודיה למקום ולפרסם אותה שמחה שזכה לכך שעושין סעודה בעת שמסיימין וראי' ממס' תענית לא היו י"ט לישראל וכו' ועוד שם בדרשת הרמ"א דמה שנוהגין להזכיר בסיום מסכת ר"פ ועשרה בניו שהיו מאירים וגדולים בתורה ע"י שהי' עושה להם סעודות בסיום המסכת' כי עשיר הי' והיה מחזיק לעוסקי התורה לכך זכה שמזכירין אותו עם עשרה בניו הרומזים על עשרת הדברות ע"ש.

אלא דלפ"ז צריך לגדור איזה גדר על איזה סיום המצוה עושין סעודה ועל איזה אין עושים ולאיזה ספרים עושים ולאיזה ספרים אין עושין והנה הב"ח והפמ"ג במש"ז א"ח סי' ק"ב כתבו דהעוסק בהל' דרך ארץ לאו תורה מקרי ולפ"ז בסיום מס' ד"א לא הוי ס"מ וא"כ מינה דבשאר ספרים כל שהם ספרים קדושים המסיים פשוט דהו"ל בכלל ס"מ ונלפענ"ד לפמ"ש הרא"ש דבזמן הזה מקיים מצות כתיבת ס"ת בספרי ש"ס ופוסקים דבזמן הזה עיקר לימוד בשאר ספרים וא"כ כיון דמקיים בהם מצות כתיבת ס"ת המסיים מהם הוי כסיום ס"ת וז"פ וברור בס"ד וא"כ המסיים בכל ספר הקדוש הו"ל ס"מ והא דלא נהגו לעשות סיום על סתם ספר אפשר לפי שלא נוהגים ללמוד בספר מספרי קודש מרישא ועד גמירא בדרך לימוד כמו הלומד מסכת אבל הכ"נ הלומד וגומר יכול לעשות סעודה והו"ל ס"מ ובהא באמת ראינו ראי' דנוהגים העולם לעשות סיום בגמר ש"ע א"ח או יו"ד ואפילו לפעמים רק כשגומרים הל' שבת וכיוצא בזה כידוע.

ובזה יהי' מובן נמי מה שהביא בשם הגה"ק בעל קול ארי' שפ"א עשה סיום בחודש מנ"א על סה"ק פרי עץ חיים ועשה סעודה ואכלו בשר ובא"ח (ספינקא) ראיתי שהביא מהצדיק מריזשון ז"ל שאחר תענית ט"ב צוה להאנשים שילמדו משניות וסיימו מס' ועשו סיום ואכלו בשר אלא דהא"ר חולק היכא דאם לא נזדמן לו בדרך לימודו לעשות הסיום שלא ימהר ולא יאחר בשביל זה וגם שאם לא הי' עושה סעודה בשאר ימים אפשר שלא יעשה גם עתה וכ"כ בחסל"א סי' נ"ו ובשעה"מ הל' ט"ב פ"א כתב שהוא חוטא ומחטיא ובשו"ת רמ"ץ א"ח סי' מ"א כתב דמר"ח ואילך מחזיק בא"ר ומיהו הרבה מאחרונים חולקים דמותר לכתחלה להשאר על סיום וראי' ממ"ק ט"ו ובתשובה אחת הארכתי בזה בס"ד להביא ראיות מדברי הש"ך יו"ד סי' רמ"ו ס"ק כ"ז בשם מוהר"מ מינ"ץ דמצוה לכתחלה לשייר לשם סיום ועיין תוי"ט פ"ה דתענית. ובאמת כי לפענ"ד דאם להשאר על הסיום מותר כ"ש למהר ולסיים דהרי איכא מצוה ללמוד יותר א"כ פלא מה שכתבו שלא ימהר ואולי שאם ממהר אז אינו מדייק בלימודו ולא הוה גמר מצוה.

איברא דיש לומר דאף דמותר לכתחלה להשאיר הסיום ולדעת הש"ך מצוה מ"מ היינו דוקא להשאיר הסיום על יום שמותר לשמוח בו ולעשות סעודה עם בשר אבל להשאיר ליום שאסור לעשות בו סעודה בסתם אלא סעודת מצוה וממילא ידחה ע"י ההשארה זו מנהג ישראל שאין לאכול בשר כה"ג אפשר דאין להשאר לכ"ע דאין מתנין לכתחלה לדחות תיקון וגזירת חז"ל ולא דמי להשאיר חנוכת בהמ"ק דהגם שבטלו יו"כ מ"מ ההתחלה היתה היתר גמור אבל לכתחלה להשאיר על זמן איסור ולדחות אפשר דמודי ליה להא"ר דאין להשאיר וקצתם כתבו לענין מילה שלא בזמנה ומיהו התם אינם כמובן וא"כ גרע הכי. [שו"מ בשו"ת נשאל דוד (להגר"ד אופענהיים) או"ח סי' כ"ב שכתב ג"כ שאם רוצה לשייר ולכוין סעודתו בימים שאסור לאכול בשר כדי למלאות תאותו יש לאסור עיין שם]. ועיין קידושין ל"ג ע"א אלא יכול יעצים עיניו מקמי דלימטיה זמן חיובא דכי מטא זמן חיובא הא לא חזי ליה דקאים מקמיה ת"ל תקום ויראת פרש"י ת"ל ויראת יש לך לירא מן היוצר היודע מחשבותיך שאתה מבקש תחבולות להפטר ממצותו ע"כ הרי דאין לבקש תחבולות להפטר ממצותיו ית"ש ועיין ב"ב צ"א ת"ר אין יוצאין ופרשב"ם שמפקיע עצמו מן המצות ועיין מנחות מ"א ע"א דאמר ליה מלאכא לקטינא ובספרי משנה הלכות ח"ג סי' ל"ה ד"ה אמנם ודו"ק.

אשר לכן נלפענ"ד דהמסיים תורה או נביאים או מסכת' ממסכתות הש"ס אם מסיים דרך למודו שדרכו בכך ודאי לכ"ע מותר לעשות סיום והו"ל ס"מ וכן על ספה"ק שדרכו לסיים כל הספר ועושה סעודה לגמר המצוה הו"ל בכלל וכ"ש לדעת הרא"ש שהבאתי לעיל דהו"ל בכלל כותב ס"ת וכ"ש לענין סיום שיש בזה גמר מצוה וכן לענין לימוד משניות אם הי' דרך למודו בקביעות בעיון כדרך הלימוד אבל אם אינו דרך עיון ולימוד אלא שעובר איזה מסכת' או איזה פרקים ממשניות כמו שאומרים תהלים ודאי שאין לעשות סיום וודאי דמי שגומר תהלים כדרך אמירת תהלים אינו עושה ס"מ הגם שהתפלל דהמע"ה שיתקבלו לרצון כנגעים ואהלות אבל המסיים תהלים בעיון ובלימוד וגומר הלימוד הוי ג"כ בכלל גמירת המצוה כנלפענ"ד ברור בס"ד. ומה שלא נהגו העולם לעשות סיום למס' משניות נראה משום שאין העולם לומדים משניות בעיון בקביעות וממילא לא הו"ל גמר מצוה ובאמת היכא דיש חברה משניות נוהגים לעשות ס"מ על משניות עכ"פ היסוד לזה דעל כל גמר מצוה עושים סעודה ומקרי ס"מ.

 

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. פניה אישית לשואל היקר. זה לי תקופה ארוכה מאוד שאני מחפש סוג כזה של חלוקה שנתית למשניות. אשמח לקבל פרטים באיזה ספר מדובר ואיפה אפשר להשיג.
    תודה מראש

  2. אני אינני השואל אבל מעריך שהוא מתכוון לספר שבלינק (יש אכן ספר כזה גם לתנ"ך וגם למשניות). אישית פחות התחברתי להסברים של המשנה אבל אולי לך יצליח יותר.

    http://www.zolsefer.co.il/%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%9B%D7%A8%D7%9A-%D7%90%D7%97%D7%93-%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%A7-%D7%9C%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%93%D7%A3-%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%9C%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%A9%D7%A0%D7%AA%D7%99.html

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל