לתרומות לחץ כאן

יהדותם של עולי תימן

שאלה:

שלום הרב.
רציתי לדעת בבקשה האם יהדות תימן ואתיופיה הם באותה חזקת כשרות?
ואם לא במה זה שונה?
כי הבנתי שגם ביהדות תימן שעלו לארץ היה ספקות..

תשובה:

שלום רב,

חס וחלילה. אין שום ספק על יהדותם של יהודי תימן. הם מוחזקים כיהודים בדיוק כמו שר הקהילות היהודיות המוכרות. באופן כללי צריכים לדעת שהעובדה שהיו אנשים מקומיים שנכנסו לתוך הקהילה בתקופות שונות היתה קיימת בכל הקהילות, זה ברור לגמרי. אבל זה בדיוק הנקודה החשובה, מאחר שלקהילות הללו יש חזקה והם שמרו על מצוות בדיוק כמו שאר הקהילות חזקה שהדבר נעשה כדת וכדין. וכשם שאי אפשר לערער על כשרותם של יהודי אשכנז, צפון אפריקה, עיראק, פרס וכו' כך אי אפשר לערער על כשרותם של יהודי תימן.

הסיפור של עולי אתיופיה הוא כמובן אחרת לגמרי, מעולם לא הוחזקו כיהודים, הנידון אודותם התחיל לפני כמה עשורים ומאז לדעת רוב הפוסקים הם חייבים בגיור מספק. ולדעת הגר"ע יוסף הם יהודים. כך שחזקה ברורה ודאי שאי אפשר לייצר בסיטואציה כזו.

הצטרף לדיון

6 תגובות

  1. שאלה של בורות. ולגבי התשובה.בכל פסקי הדין של בתי הדין של תימן לאורך תקופה מאות שנים שנשתמרו עד היום ,מעולם לא ראיתי שעסקו בגיור. אודה לרב אם יוכל להפנות אותי למידע העוסק בדבר.

  2. אין כוונת הרב הכותב להעיד על גיורים שנעשו, אלא להסביר שכאשר אתה בא לדון על יחוס קהילה מסויימת תמיד יש לפניך שתי שאלות: האחת, מי זו הקהילה הזו? האם היא מוחזקת כעם ישראל? בענין זה עדת יהודי תימן מוחזקים ביהדותם בדיוק כמו כל קהילה אחרת. שאלה שניה, האם לא באו בהם גויים, על ידי התבוללות או גיור שלא כהלכה אן כל דרך אחרת? בענין זה כתב הרב המשיב, חשש כזה באופן עקרוני תמיד יכול להיות קיים ובכל קהילה, אלא שכלפי זה בדיוק קיימת החזקה, שבודאי כל מי שנכנס בקהלם בכל דרך, אם נכנס, הכל היה בהכשר, או שהתגייר כהלכה או שריקו אותו, אין כל סיבה לחשוש לפגם ביחוס של קהילה ותיקה וכשרה בישראל.

  3. אם אתה כבר שואל חשוב להזכיר מעט מהמנהגים שנשתמרו אצל התימנים מתקופת בית שני ועד היום אם בהלכות, כמו תרגום בקריאת התורה,כמבואר במסכת מגילה ד כב:
    צורת אמירת ההלל בקירוי שעונים על כל פסוק הללויה כמבואר בסוכה לח:, מנהג האבלים בעיטוף הראש שיושבים כל השבעה עטופים בטלית כמבואר במו"ק טו.
    הדס שוטה לנוי בלולב, כמו שכתבו הגאונים עיין ספר המנהיג הל' לולב ס"ק יח , ושכך נהגו כל ישראל, וניתן לראות בבירור על המטבעות היהודים מהמרד הגדול מתקופת בית שני שהלולב מוקף בהדס , המנהג שכל עולה לתורה קורא בעצמו ,עטיפת טלית בערב שבת כמבואר בשבת קיט. ר' חנינא מיעטף וקאי אפניא דמעלי שבתא כל אלה ועוד רבים נשכחו מהעדה שלך
    ואם בהנהגות דרך ארץ , כמו שרואים את כל הנימוסים והליכות שהיו בזמן הגמ' בסעודה ועוד (עיין במסכת דרך ארץ) כך אצל יהודי תימן מצא חבירו לפני התפילה אומר צפרא דמרי טב וחבירו עונה צפרך טב ומבורך, הנפטר מחבירו בלילה אומר תלין בטוב וחבירו עונה תקיץ בישועה ורחמים ושכבת וערבה שנתך, נכנס אצל חבירו והוא אוכל על שולחנו אומר וצדיק על שולחן יבוא ועונה וצדיק יאכל בו, הביא לו לשתות אומר ברוך מי שהכוס מידו ועונה ברוך שותהו, הגיש לו ליטול ידיו אומר יעבדוך עמים ועונה וישתחוו לך לאומים, מצאו אחר שגילח ראשו אומר שפר גיזך ועונה גיזך ישפר וזיווך ינהר, ועוד רבים אחרים , קהילת יהודי תימן ידועה באדיקותה הדתית היחידה שלא היה בה אפיקורסים ומחללי שבת(כמו שאפשר לראות את העולים כולם חרדים יראי השם) לא היה בה התבוללות לא משכילים לא משיחי שקר ממילא אפשר לומר שיהודי תימן זה אולי היהדות שהכי מיוחסת היום

  4. מחילה אבל השאלה מראה על בורות עצומה. לא הייתה מציאות של גיורים בתימן כלל ועיקר והדבר ידוע ומפורסם. כמו"כ כולם אבל כולם ללא יוצא מהכלל היו בני תורה גמורים. לא היה בנמצא יהודי אחד בכל גלות תימן ללא זקן פיאות וציצית. העם הארץ שביניהם שלט בתנ"ך ובאו"ח ויו"ד ובכל ההלכות המצויות. ישנן משפחות (צלאח-צדוק, מגארי כהן ועוד) אשר מחזיקות בתעודות יחוסין עד דוד המלך ויהויריב הכהן וכו' אפיקורסים, רפורמים, משכילים, ושאר מרעין בישין מאן דכר שמיה.. כולם פשוט עובדים את ה' מבוקר ועד ערב. אפילו ניגוניהם שבתפילות לא נמצא כמוהם בגויים לאפוקי מאצל אחינו הספרדים והאשכנזים. מנהיגי הדת הם השולטים שליטה מוחלטת בקהילה והכל עפ"י גדרי ההלכה במדויק ואוי לו למי שיפצה את פיו.
    לא בשביל להשמיץ חלילה אבל דוקא אצל אחינו האשכנזים הייתה התבוללות נוראה ובעיות ממזרות ויחוסין (בשו"ת ישכיל עבדי כתב שבשואה הנוראה הקב"ה כילה את הממזרים כפי שכתוב בחז"ל שאחת ל-70 שנה הקב"ה מכלה ממזרים)

  5. הנידון אודות יהודי איתיופיה לא התחיל לפני כמה עשורים אלא לפני כ400 שנה ואז אמר הרדבז שהם יהודים אף שידע שהם נוהגים כקראים ולא השתנה הרבה מאז,

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל