שאלה:
האם יש איזה גילוי אולי בהלכות ריבית, [כי בחו"מ לא זכור לי שיש רק בשותפים] מה הסתמא של משקיע אצל מתעסק, האם המשקיע משקיע רק קרן ומחכה לרווחים כי אומר די לי כל ההשקעה ואינני מוסיף עוד מכיסי ולכל היותר אם יהיו עוד הוצאות שמוכרחים לקיום הקרן יחליט אם להוסיף, אבל המתעסק אינו צריך להשקיע. או שמא גם את ההוצאות השוטפות יכול המתעסק לגבות מהמשקיע, פשוט להגיש לו חשבונית ואפילו לאחר הרבה שנים.
ויותר מסתבר שחולקים בהם לפי מה שסיכמו ביחס החלוקה בהפסדים.
תשובה:
שלום וברכה,
לא ידוע לי על מקור, אבל נראה שהכל לפי ההסכם שקבעו ביניהם. אם קבעו שאחד מתעסק ואחד מביא את הכסף, אם חסר כסף צריך להשלים. ואם קבעו שהמשקיע מביא קרן ולא דיברו שהוא מביא את כל ההוצאות לא חייב להוסיף עוד להשקעה.
בהצלחה.
נזכרתי שלכאורה תשובה לשאלתי כלולה בדברי התוס' [שם צ"ג ע"ב ד"ה הותירו] והרא"ש [שם פ"י סי' י'] שכתבו על פי הירושלמי שכשאחד משקיע חכמה ועיסוק והשני כסף, חולקים הרווח וההפסד בשווה, ולכאורה אמנם דין זה נאמר לגבי שותפים, אבל למעשה יש לפנינו משקיע ומתעסק, בצורה של שותפות, ולמדנו שכל שהדבר נעשה בצורה של שותפות לדעת הראשונים הללו המטרה לחלוק בשווה רווח והפסד. ואע"פ שלדעת הסמ"ע ס"ק ט"ו הרי"ף והרמב"ם חולקים לענין רווח והפסד זה מצד שהממון אינו מצורף בעצם להרוויח לשניהם [עיין באריכות ביאור המחלוקת והדינים בספר משפט צדק ח"ה שותפים כהלכה], אבל לענין ההוצאות מסתבר שיודו שזה שייך לקיום השותפות וכיון שבסתם אין דעת המשתתפים להוסיף הוצאות מכיסם (סע' ו') השקעות, אבל את ההוצאות השוטפות ברור שיש דעתם להוסיף, ממילא בהם ודאי יוסיפו שניהם כי מאחר וכל אחד השקיע את שלו ונחשבים שווים בהשקעה גם ההתנהלות הלאה מעבר להשקעה הראשונית צריכה להיות בשווה.
אחר כך ביררתי אצל איש עסקים שעשרות שנים מתעסק בהשקעות של אנשים, ואמר שהמנהג אצל אלו שמציעים הצעות להשקעה, שאינם מבקשים עוד כספים לשוטף מלבד תוכנית ההשקעה הראשונית שהגישו למשקיע, וסופגים את כל ההוצאות על עצמם, אולם דעתם שכשיבוא היום והפירות יגיעו וירוויחו כגון שימכרו את הנכס ברווח, ינכו הרווח קודם את כל ההוצאות, ואת שאר הרווח יחלקו. אבל אם לא הצליחו להניב רווחים אינם מבקשים להוסיף עוד תשלום על ההוצאות שהיו להם, ומחזירים ככל שניתן את הקרן של המשקיע ולא מקזזים קודם הוצאות.
ישר כח על האתר,
השאר תגובה