שאלה:
שלום וברכה,
האם מותר לטבול עם לק גל בשלמותו כפי שנעשה, לאחר ניקוי מתחת לציפורניים?
האם זה לכתחילה או בדיעבד ומדוע?
תודה רבה
תשובה:
זה לא לכתחילה, משתי סיבות:
1. משום שיש מחלוקת גדולה בראשונים המובאת בהרחבה בשולחן ערוך יורה דעה סימן קצח, מה הסיבה שדבר העשוי לנוי אינו חוצץ, האם בגלל שרוצים בו וכל העשוי לנאותו אינו חוצץ, אן בגלל שהוא רק "חזותא בעלמא", כלומר אין בו ממשות והוא לא מורגש במישוש היד. הלק ג'ל הזה מורגש במישוש היד אבל הוא עשוי לנוי, בדיעבד די באחד הטעמים ולכן מתירים לאשה בדיעבד לטבול כך, אבל זה לא לכתחילה.
2. לגבי ציפורניים, אחרי שכבר נהגו לקצוץ כדי שלא יבואו למכשול של ליכלוך תחת הציפורן, אשה שלא גזזה ציפורן אף שאין ליכלוך שם, חוזרת וטובלת, אמנם שם מדובר ששכחה אבל רצתה לקצוץ, אבל זה רק ממחיש לנו עד כמה החמירו בזה. כמו כן ידועים דברי הפוסקים לגבי בין השמשות בערב שבת שאם מצאה ששכחה יש לבקש מגוי וכו' ובשיניים… כלומר החמירו בזה ולכן אין להקל לכתחילה אפילו באופן שהזכרת.
מקורות:
שולחן ערוך יורה דעה הלכות נדה סימן קצח
סעיף יח
צואה [ליכלוך] שתחת הצפורן שלא כנגד הבשר, חוצץ; כנגד הבשר, אינו חוצץ. ובצק שתחת הצפורן, אפילו כנגד הבשר חוצץ. ואיזהו שלא כנגד הבשר, זה שהצפורן עודף על הבשר. ולפי שאינן יכולות לכוין מה נקרא כנגד הבשר או שלא כנגדו, נהגו הנשים ליטול צפרניהם בשעת טבילה.
סעיף יט
אם יש לה נפח על מקום הצפורן ואינה יכולה לא לחתוך ולא לחטט, אם נפוחה כל כך שאין הטיט שתחת הצפורן נראה, אינו חוצץ.
סעיף כ
דוקא בצק שתחת הצפורן חוצץ, אבל הצפורן עצמה אינה חוצצת. ואפילו אם היתה גדולה ועומדת ליחתך ופורחת ועוברת מכנגד הבשר, אינה חוצצת. הגה: מיהו כל זה דוקא שאין צואה או בצק תחתיו בשעה שטבלה. ומאחר דכבר נהגו ליטול הצפרנים, אפילו אם צפורן אחת נשאר בידה וטבלה, צריכה טבילה אחרת. (הגהות ש"ד) וכן נוהגין.
