לתרומות לחץ כאן

גדר הדין 'גמרו בידי אדם' באיסור מוקצה בשבת

שאלה:

שלום רב!
ברצוני לבקש באם תוכלו להסביר לי את המושג "גומרו בידי אדם" בהלכות שבת ? (למשל לגבי קדרת תבשיל שלא מבושל בבין השמשות שהוא לא מוקצה אע"פ שבשבת נהיה מבושל מכיוון שזה נקרא "גומרו בידי אדם") אודה באם תוכלו להסביר לי בצורה ברורה . תודה מראש

תשובה:

שלום וברכה

דין גמרו בידי אדם, ענינו, שמה שאמרו שדבר שהוקצה בין השמשות מוקצה כל היום כולו, הוא רק בדבר שאין הדבר תלוי ביד האדם להכשירו ולתקנו למאכל או לשימוש בו ביום, אבל דבר שבידו לתקנו או שמאליו יעשה ראוי לשימשו עוד באותה שבת, אינו נעשה מוקצה למרות שבין השמשות לא היה ראוי לשימוש, ראה סוגית גמרא ביצה כז א.

הלכה זו נוגעת לגבי מאכל רותח שאינו ראוי לאכילה בין השמשות מחמת חומו, או מאכל מבושל קפוא שיש להפשירו כדי שיהיה ראוי למאכל, שאין בכך איסור מוקצה משום שגמרו בידי אדם.

אלא שכאן יש הסתייגות אחת שמשנה את התמונה לגבי פרטים רבים: נר שמן שכבה אסור בטלטול כל השבת, אף שידוע היה שיכבה במהלך השבת! ואין כאן את הכלל של גמרו בידי אדם, משום שכאן בין השמשות לא היה סתם מוקצה מאליו מחמת מצבו הטבעי באותה שעה, אלא הוא שימש ברצון האדם ומדעתו לשימוש האוסר אותו בטלטול, שהרי באותה שעה היתה השלהבת דולקת. ראה חזון איש סי' מא ס"ק טז ועל פי התוס' בשבת מג א.

המשנה ברורה נוקט שכביסה שהיתה רטובה מאוד ולא ראויה לשימוש כלל בין השמשות היא מוקצה כל השבת, ובפוסקים תמהו דמוע לא יהיה כאן ההיתר של גמרו בידי אדם הרי ודאי תתייבש, ראה מנחת שלמה סי' י, שבט הלוי ח"א סי' סב ועוד, ויש שאף רצו לומר שהמשנה בררה מדבר שזה כל כך רטוב עד שלא יתייבש עד צאת השבת…

בשבות יצחק פרק ח מביא בשם הגרי"ש אלישיב שכתב לחדש, שדין גמרו בידי אדם קיים רק כאשר אינו ראוי לטלטול בין השמשות מחמת מוקצה בלבד, אבל כאן שאסור לטלטלו גם שמא יסחטנו, בזה נעשה מוקצה גמור ואין בו היתר זה. 

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל