שכר רכב ונגנב האם ישלם דמי שכירות

שאלה:

שלום לרבנים שליט"א
אני שכרתי רכב מחבר לתקופה של חודש בסך של 1400 שקל.
לקראת סוף החודש (הייתי צריך להחזיר ביום שישי וזה קרה ביום שלישי). נסעתי לבית חולים השרון והחנתי את הרכב בחניה קרובה לבית חולים. לאחר 4 שעות חזרתי לחניה והרכב לא היה, כנראה נגנב ע"י ערבים.
אין ביטוח מקיף, שווי הרכב הוא 7200 שקל, האם אני צריך לשלם לבעל הרכב?
אם כן, השאלה אם אני חייב לו גם את דמי השכירות (1400)?

תשובה:

שלום וברכה,

השוכר שנעל את הרכב והחנה בחנייה מסודרת, פטור מתשלומים על גנבת הרכב. וכן אינו חייב לשלם שכירות עבור הימים שאחרי גנבת הרכב.

השוכר חייב לטרוח ולברר אם ישנם מצלמות אבטחה בחניון ואם יש מצלמות לנסות לחפש במצלמות אם ניתן לברר מיהו הגנב.

בהצלחה.

מקורות:

חיוב שוכר בגנבה ואבדה

קיי"ל ששומר שכר חייב בגנבה ואבדה, ונחלקו הראשונים האם חייב גם בגנבת אונס. השו"ע סימן שג מביא את ב' השיטות. וכתב החת"ס חו"מ סימן טז ששוכר לכו"ע אינו חייב בגנבת אונס אלא חייב בגנבה ואבדה. ויש לדון בשוכר רכב שנעל את הרכב בצורה טובה, האם חייב על גנבה כזו.

שוכר שנעל את הרכב לא נכלל בחיוב של גנבה ואבדה

שומר חפץ לשמור תמורת שכר, חל חיוב אחריות של גנבה ואבדה. אולם אם בעל הפיקדון יודע שהשומר מניח את הפיקדון במקום מסוים, ונגנב הפיקדון פטור השומר מגנבה ואבדה. למשל: שומר שקיבל לשמור על מכשיר חשמלי, והשומר הניח בביתו את הפיקדון וגנב פרץ לדירה וגנב את הפיקדון – חייב השומר על הגנבה. אבל שוכר רכב שהחנה את הרכב בחנייה מסודרת ונגנב הרכב, פטור השוכר על גנבת הרכב. משום שהמשכיר יודע שהשמירה המקסימלית של רכב הוא לנעול את הרכב בחנייה מסודרת. והרי זה כאילו התנה שתנעל את הרכב בחנייה, ולכן במקרה כזה פטור השומר. אבל בשומר שקיבל מכשיר חשמלי לשמור, יש הרבה רמות שמירה למכשיר, יכול להניח בבית של חבר שהוא שמור יותר, או להניח בכספת וכדו', ולכן אם נגנב חייב השומר. בשונה מרכב שאין רמת שמירה יותר מאשר נעילת הרכב.

את יסוד הנ"ל כתב בתשובת מהרשד"ם סימן קלד שאם קיבל את החפץ ע"ד להניחו במקום מסוים וברמת שמירה מסוימת, פטור השומר מגנבה ואבדה – למ"ד שבגנבה באונס פטור. ולכן שומר על כסף שקיבל את המעות כדי להוליכם בדרך והניח השומר בתיבה וגנבו את המעות מהתיבה שפטור השומר כיון שקיבל ע"ד להניחם שם. אולם לשיטות שגנבה באונס חייב, חייב השומר בכל גוונא. המהרשד"ם הביא דוגמא לדבריו מהדין שכספים אין להם שמירה אלא בקרקע. אולם אם קיבל מעות להתעסק בהם, אינו חייב על מה שלא הניחם בקרקע, כיון שבמקרה כזה לא נתן לו ע"ד שלא יניח בקרקע. המהרשד"ם חזר על דבריו גם בסימן תנט גבי צורף שקיבל זהב והניח את הזהב בחנות שאינה משתמרת שפסק מהרשד"ם שנחשב לפשיעה שהניח שם בלילה. וכתב שם שאם ידוע שהצורף מניח את הזהב בחנות ונכנס ללון בביתו, פטור הצורף על גנו"א כיון שע"ד מסר בידו.

ודברים אלו מצאנו גם בפת"ש סימן רצא ס"ק ח וז"ל: א"כ י"ל דבכה"ג הרי ראו ונתרצו על שמירה פחותה כזו, וסברא זו כתב מהרש"ך ח"ב סי' קס"ט הובא בכנה"ג סימן ע"ב בהגב"י אות י"ט שכתב וז"ל, אפילו למ"ד דמלוה על המשכון ש"ש הוי וחייב בגניבה ואבידה, אם הראה המלוה ללוה מקום השמירה ונתרצה ה"ל כאילו התנה בפירוש שנפטר בשמירה זו.

לפ"ז שוכר שנעל את הרכב כראוי בחנייה מסודרת, פטור מלשלם כיון שעל דעת כן נמסר לו הרכב, ולכן פטור על גנבה כזו.

לגבי חיוב תשלומי שכירות כתב השו"ע סימן שיב סעיף יז שאם נפל או נשרף המושכר לא חייב לשלם עוד דמי שכירות.