שאלה:
חוזה שנחתם עם קבלן והיה כתוב שם 100 ש"ח איחור על כל יום, והוא איחר באופן ניכר ודי ברשלנות [חודש] ניתן לקזז לו את הסכום, או שזה נקרא "אסמכתא" לא היה כתוב "דלא כאסמכתא"
והאם זה שהיום יודעים שניתן לגבות עם זה בערכאות מבטל מזה שם אסמכתא [ואנשים חוששים שלא יודעים האם זה שמולם ירא שמים או מסוגל לתבוע בערכאות]
תשובה:
שלום וברכה,
לדעת הרמב"ם והמחבר הקונה יכול לקזז את הקנס מהתשלום של הדירה. ולדעת הראב"ד והרמ"א לא יכול לקזז אם יש בדבר משום אסמכתא, והקונה יכול לומר קי"ל כדעת המחבר ולא יהיה חייב לשלם.
מה שכתבת שאפשר להוציא בבית משפט, עדיין נחשב אסמכתא כיון שהקבלן לא סמך בדעתו לשלם אלא לתת את הדירה בזמן.
בהצלחה.
מקורות:
ראה שו"ע סימן רז סעיף יא גבי ערבוני מחול לך שיש בדבר משום אסמכתא ודעת הרמב"ם והמחבר שעל מה שתפוס תחת ידו אין בו משום אסמכתא והרמ"א חולק עליו. ולכן קנסות של הקבלן גם אם יש בהם משום אסמכתא, אם הקונה תפוס של התשלום יכול להחזיק במעות. היה ניתן להתווכח ששם מדובר שנתן ערבון לחברו ומוחל לו על ערבון, אבל בקבלן לא מוחל על התשלום אלא מתחייב לשלם קנס והקנס הוא אסמכתא ולא חל. אמנם נראה שזה אינו, כיון שהקבלן שקונס את עצמו ודאי הכוונה שיקזז מהתשלום של הקונה ולא שמתחייב לשלם כנגד, ולכן דינו כערבוני מחול לך.
אם הקונה אשכנזי והקבלן ספרדי, יכול הקונה לומר קים לי?
זה שהקנס כאן אינו סתם קנס של זירוז, אלא באמת היה הפסד של שכירות דירה עקב העיכוב, זה כן נקרא אסמכתא?
זה שהקבלן כבר הגיע הזמן, ועדיין המשיך ועיכב בקלות דעת, גם ניתן לומר אסמכתא? הרי ידע כבר שלא עומד בזמן, ועדיין המשיך בחוסר אכפתיות לעכב
אין הבדל בין אשכנזי לספרדי, כולם יכולים לומר קי"ל כדעת הרמ"א ולתפוס את החוב.
אם אכן יש הפסדים אין זה אסמכתא, ודינו כאם אוביר ולא אעביד אשלם במיטבא שאינו נחשב לאסמכתא.
השאר תגובה