שאלה:
שלום הרב. מה עושים כאשר תפילת 18 התחילה ואתה מחוץ לחדר? האם אפשר להכנס בעדינות ולעבור את המתפללים ולמצוא מקום בכדי להיות חלק מהמניין או עדיף להתפלל בחוץ ולא לעבור את המתפללים ?
תשובה:
שלום וברכה
יש למצוא מקום סמוך לפתח כך לעמוד שמונה עשרה בלי לעבור לפני המתפלל, ואם מישהו עומד במעבר ומפריע, וזה מקום שאינו מיוד לכך אין איסור לעבור כנגדו. כמו כן בשעת הדחק ולצורך מצוה זו של תפילה בציבור, יש להקל בצדדים דלפניו שנחלקו בהם המגן אברהם ואליה רבה אם נוהג איסור זה והתיר המשנה ברורה בשעת הדחק. ולכן לעבור במעבר שלא כנגד המתפלל ממש אלא לצידו, מותר.
מקורות:
משנה ברורה סי' קב ס"ק טז, יח.
שיצטרף על ידי ראייה מבחוץ (אם יש מקום שלא מפריע לעבור) ברור לכאורה שזה עדיף מלעבור לפני המתפלל ואולי גם מלעבור בצדדיו .
דעת פוסקים רבים לא מועיל להצטרף בראייה מבחוץ, המשנה ברורה הביא בזה מחלוקת ובכף החיים סי' נה פסק שאינו מצטרף.
ייש"כ ,כמי שנוהג לפי המשנה ברורה אני יעדיף להצטרף מבחוץ שלגבי צירוף בראייה כתב המשנ"ב "יותר טוב" שיירד (בעז"נ) ולגבי לעבור בצדדים שלפניו הוא כתב "בשעת הדחק" ואני מבין שטוב זה כמו כדאי או עדיף אך זה לגמרי לא נכנס תחת הגדרה של דיעבד שאז נראה לי יותר שזה דחק . האם הדין עימי? ב. כמעט בלתי אפשרי להכנס בחדרי תפילה אחר שהתחילו ,מחמת אלו שיושבים כדין בספסלים שנמצאים סמוך לפתח ולכאורה אין היתר לעבור מולם כדבריכם.
לכאורה אם אפשר בצדדים שלפניו זה עדיף גם לאשכנזי.
1.מעניין איפה מתחיל ואיפה נגמר הפתח לעניין זה?
2. בהרבה מקרים בשטיבל למשל, יש הרבה מצטרפים לתפילת 18 אחרי שהיא התחילה. לפעמים בעקבות זה ממש הכל במזדרון כבר תפוס עד כדי כך שממש אין מקום יותר שאפשר לעמוד בו ובמבט שטחי רואים שהחלק הקדמי של החדר יחסית ריק כיוון שכולם נדחפים מאחורה. זה נראה קצת
מוזר מבחינה הגיונית כשרואים דבר כזה. בלית ברירה בעדינות רבה אני פשוט הולך קדימה כדי לא לסבך אם גופי את העניינים מאחורה ובנוסף איכשהוא עוד להצליח להתפלל מבלי שמישהו ידחוף אותי על שנייה. לא אמור להיות איזשהו סדר בתפילה כמו למשל המתפללים הראשונים שמגיעים אמורים לתפוס את המקומות הקדמיים וכו.? אין לכך איזשהו מהלך מסודר?
את האמת לראות עיניי כל הנושא של הגישה לתפילה הוא די מבולגן. זורקים מעילים ספרים וחפצים בכל מקום. לפעמים אתה נתקל במקום ישיבה בבית כנסת בכובע או עוד חפצים שיכולים להיות מונחים שם ימים ומישהוא רוצה לשבת לעניין תפילה ולא יכול כיוון שאותו האדם שהניח שם את דבריו מפטפט אם החבר במזדרון כרגע ולך תנסה להגיד לו משהו.. אין איזה הלכות יותר מסודרות בכל הדברים האלה? לפעמים זה ממש גונב את כל התפילה לחשוב איך לעבור בין כל התחבולות האלו…
עוד רציתי לציין גם כן בכללי שהרבה פעמים כאשר אתה נכנס לסופר לפחות פעמיים לכל הפחות אתה נתקל באיזה אחד ששם את העגלה שלו ממש באמצע המעבר וממשיך תוך כדי שריקות של שמחה לבחור לו מוצרים במדפים בזמן שהוא חוסם את הכל. זה בוודאות פגם בואהבת לרעך כמוך. הרי הוא לא היה רוצה שיעשו לו את זה גם כן. גם ידוע שיש כאלה שמשאירים אחריהם מלא זבל בחוץ. למה התורה לא מתייחסת לדברים האלה בצורה הלכתית? נראה לי שחסר פה חלק שלם.
אכן, מאוד לא נוח להתפלל במה שנקרא שטיבלאך, תפילה מסודרת במקום מסודר מרווח עם זמנים קבועים חזן שמתפלל במתינות וכו', זו תפילה אחרת.
התורה לא אמורה לרדת לכל פרט, מספיק שאומרים לך להתחשב בחבר ואידך זיל גמור… התרה תאמר לא לשים עגלה במעבר בסופר ומה הדין בחנות בדים? אה ובאיטליז?
השאר תגובה