לתרומות מתנות לאביונים לחץ כאן

קרם ידיים בשבת

שאלה:

אני נוהג כל ערב למרוח קרם ידיים על מנת למנוע יובש האם מותר לי גם בליל שבת להמשיך

תשובה:

בודאי שלא, בשבת אסור למרוח קרם ידים בגלל חשש ממרח, אם יועיל לך שמן זית זה אפשר למרוח [ככל שאין פצע, שאז יש בעיה של רפואה בשבת].

ערב טוב.

הצטרף לדיון

8 תגובות

  1. אינני מבין.
    כל הפוסקים שאני ניזון מהם וביניהם הגאון הרב אופיר מלכה והגאון הרב אהרון בוטבול, פוסקים שכל עוד התחיל לפני שבת במריחות (כמו בשואל כאן שמציין שכל יום מורח), וכל עוד הקרם נספג ונבלע בעור (וכל קרם ידיים בימנו נספג),מותר!
    מצד איסור רפואה, התחיל לפני שבת וגם כל מה שמורח זה למניעת יובש ולא כדי לרפא,אז שרי.
    ולגבי ממרח,איני מבין מדוע הרב המשיב החביב והיקר שאני מכיר קרוב לעשור,אינו סומך על דעת המגן אברהם שאם נבלע בעור אין בזה ממרח…
    מדוע כולם סומכים וכאן הרב מצא לו מקום להתגדר בו?

  2. עסקנו בדברי המגן אברהם פעמים רבות כאן באתר, מלבד דעת החולקים על דבריו יש שתי נקודות נוספות שיש לשים לב אליהן: ראשית קשה להגדיר מה הכוונה נספג בגוף ותוך כמה זמן, וברור שקרן ידים אינו נספג לגמרי וממילא אינו נכלל בדבריו, שנית, יש אף רצון שלא יספג לגמרי, יש צורך במשהו שומניות שישאר. ראה למשל מה שכתבנו כאן
    https://din.org.il/2015/05/10/%d7%9e%d7%a8%d7%99%d7%97%d7%aa-%d7%9e%d7%a9%d7%97%d7%94-%d7%91%d7%a9%d7%91%d7%aa-3/
    עוד בענין זה ובהרחבה נכתב על ידי רב ממכרי:
    בגמרא (שבת קכא ע"ב): "רוק – דורסו לפי תומו". ופירש רש"י: "רוק דורסו לפי תומו – שאין מתכוין למרח ולאשוויי גומות, דאף על גב דממילא ממרח הוא, כי לא מיכוין – שרי, משום מאיסותא". וכן פסק השולחן ערוך (או"ח שטז, יא): "לא ישפשף ברגליו רוק על גבי קרקע, משום משוה גומות, אבל מותר לדרסו לפי תומו שאינו מתכוין למרח ולהשוות גומות; ואף על גב דממילא ממרח הוא, כי לא מכוין שרי, משום מאיסותא". וכתב המגן אברהם (סי' שטז ס"ק כד): "וצ"ע דליתסר משום מירוח עצמו. ויש לומר דממרח לא שייך אלא כשכונתו שיתמרח דבר על גבי חבירו, אבל הכא רוצה שיבלע בקרקע". והקשה האליה רבה (סי' שטז ס"ק לה), מה היא קושיית המגן אברהם? והרי רש"י והשולחן ערוך אסרו מטעם מירוח והתירו לפי תומו רק משום שאינו מתכוון! ותירץ בהגה"ה על הדעת תורה (שם) שלדעת המגן אברהם כוונת רש"י לאסור משום אשווי גומות, שזו מלאכת חורש או בונה (ראה שבת עג ע"ב), ומה שכתב "ממרח" היינו שעל ידי שממרח את הרוק עם העפר משווה גומות (וכן עולה מדברי הרמב"ם בהלכות שבת כא, ב). ולכן הקשה המגן אברהם מדוע לא אסר מצד מירוח הרוק עצמו, ועל כך תירץ שכיוון שמבליע הרוק בקרקע אין כאן משום מלאכת ממרח אלא רק משום השוויית גומות. וכן פסקו המשנה ברורה (סי' שטז ס"ק מט) וערוך השולחן (סי' שטז ס"ק לב), שאין מלאכת ממרח אם כוונתו שייבלע במה שמורחו עליו.
    ועל פי זה פסק במנחת יצחק (חלק ז סי' כ) שמותר למרוח משחה אם כוונתו שכולה תיבלע בגוף, וכן הביא בשמירת שבת כהלכתה (פרק לג הערה נח) בשם הגרש"ז אוירבך. וכן פסק בשו"ת שיח נחום (סי' כ).
    אמנם בשמירת שבת כהלכתה (שם) הקשה מדברי התפארת ישראל (כלכלת השבת אות ל, הובאו דבריו במשנה ברורה סי' שכז ס"ק טז) שהמצחצח נעליים במשחה שחורה חייב משום ממרח. אולם נראה שאין משם קושיה, שהרי אף שאין כוונתו לעשות שכבה עבה כמו המורח שעווה, מכל מקום תכלית המרוח הוא להשאיר שכבה דקה על מנת לתת לנעליים מראה חלק ומבריק.
    ומכל מקום מחמת החששות הנ"ל המנהג שלא למרוח קרם ידים בשבת.

  3. ישר כח על הדברים קראתי גם בשאלה שכבודו הפנה וגם בדברים היפים שכתב הרב, אבל כשעמדתי על דעתו של הרב אהרון בוטבול,הבנתי שאינו מסתמך רק על דברי המגן אברהם.
    הוא מביא בדבריו,שכמעט כל קרם ומשחה בימנו נבלעים בעור,שעור האדם עשוי כרשת נקבוביות שבנויה לספוג,ולכן פשוט שקרם ידיים של ימנו שדליל כמעט כמו מים נספג כולו.
    הוא מתייחס בתשובתו לט"ז שחולק על המג"א שגם אם נספג עדין ממרח יש כאן (מדרבנן בלבד),אלא שהרב בוטבול מדייק מדברי השו"ע שכותב שאסור למרוח "שמן עב",וקרם ידיים של ימנו ודאי רחוק מאוד מהגדרת "שמן עב",ובצירוף כל זה אין שום איסור למרוח קרם ידיים בשבת אם נבלע כולו בעור הידיים.
    לגבי מה שכתב הרב החשוב שציינת ש"המנהג" שלא למרוח קרם ידיים בשבת, תלוי אצל מי בוחנים את "המנהג"..

  4. אינני יודע על פי מה אתה קובע את מה שאתה קובע, בעיני קרם ידים מאוד דומה לשמן, הידים נשארות די הרבה זמן אחר כך שומניות, יש גם הבדלי איכות בנקודה זו בין הקרמים שונים, ונראה לי שמדובר כאן על גבול דק מאוד, ומכל מקום כל אחד יעשה בזה כהוראת רבו. גםם לא הבנתי איך בטל הט"ז בגלל שזה דרבנן "בלבד" וכו'.

  5. מי שמורח את הקרם היטב, הוא נספג.
    וגם אם יש שארית שמנוניות היא אינה ברת קיום ונעלמת תוך זמן מאוד קצר.
    הגע בעצמך, אם אדם ימרח קרם ידים והנה לאחר כרבע שעה-חצי שעה ירצה לאכול פת, נאמר לו לא לברך על נטילת ידיים משום חציצה של הקרם?

  6. אינני יודע מה זה אצלך זמן קצר, ומי אמר שדיני חציצה הם הקובעים גם כאן, הרי המקור הוא רוק! ושם לא נשאר שום שמנונית! גם לא לזמן קצר,, כך שההכרח לומר שהמגן אברהם דיבר גם בכזה דבר בעיני הוא לא מוכח, ונראה שפוק חזי מאי עמא דבר, נראה לי שהמנהג הרווח אצל בני תורה לא להשתמש בקרם ידים בשבת, כך אני גם רואה בהרבה ספרי הלכה בני זמנינו. אבל נראה שהדעות הובעו היטב, וכל אחד יעשה כהוראת רבו.

  7. דיברתי כעת עם הגאון הרב אופיר מלכה,
    לדבריו מה שמותר למרוח קרם ידים בשבת זה רק לצרכי רפואה ולא לצרכי תענוג.
    הפוסקים שינסו מותניהם להתיר רק בצרכי רפואה כגון שידיו סדוקות, והתחיל במירוח לפני שבת, אז התירו.
    ולגבי שמנוניות, היא לא גוף המשחה, גוף המירוח נבלע ביד וגם אם נשארת מעט שמנוניות, אדרבה אף אחד לא מעוניין בשמנוניות על היד ולכן זה לא קשור.
    גם הגרש"ז וגם הגר"ע פסקו להתיר באופן של צער גדול אם לא ימרח קרם ידים ושהתחיל לפני שבת, עד כאן לדברי הרב אופיר, ואיני יודע מדוע בחר כבודו מקום להתגדר בו אבל מכבד כל דעה, וכאמור,
    הבוחר יבחר…
    ישר כח!

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל