א. קשר של תפילין ב. הלשון "גירות"

שאלה:

שלו' לכבוד הרב,

בעז"ה עלה בידי להתאים קשר הדלת תפילין של ראש לחבר על ידי פתיחתו וקשירתו למדה הרצויה, רק בלכתי ממנו נסתפקתי אם כשעשיתי זאת אמרתי "לשם קדושת תפילין" או אם בכלל לא אמרתי זאת. ניתן לסמוך על כך שעצם הפעולה הזו שתביא אותו לקיי'ם מצוות תפילין של ראש כדבעי היא כמו אמירת לשם קדושת תפילין או שמא צריך להתיר הקשר מחדש ולומר לשם קדושת תפילין?

ב. האם ידוע לרב מה טעם תורתינו הקדושה קוראת לנוכרי הבא לחסות תחת כנפי השכינה : "גר" ולא "מתיי'הד"? (בעזה"י חשבתי שאולי ניתן לומר שזה קשור לנקודה הזו שהשבטים הקדושים ודוד מלכא משיחא אמרו על עצמם בלשון גרות כדי להראות שכל הנבראים ארעיי'ם וברי חלוף ורק הבורא ברוך הוא הוא המציאות היחידה והניצחית)

תשובה:

שלום וברכה

1. כדאי להתיר ולומר בפה לשם קדושת תפילין, כידוע רעק"א שואל בענין זה סתירה בשו"ע בין סי' לב סעי' ט שם כתב טוב שיוציא בשפתיו, ומשמעו שבדיעבד מועיל במחשבה [ושם דן לגבי עיבוד לשמה], ואילו בסעיף יט שם נקט [לגבי כתיבה לשמה] שזה מעכב.

2. נראה הסבר נכון, ואדרבה, במגילת אסתר שהתגיירו מחמת פחד, כתוב ורבים מעמי הארץ מתיהדים כי נפל פחד היהודים עליהם, כלומר, שהמילה מתיהדים היא אכן כאשר אדם לא בא לשם שמים אלא מחמת פחד היהודים…