שאלה:
מכל הנוסח בסידורים, אני מבין שיש הרבה תוספת מרובה על העיקר. מה עיקר נוסח תיקון חצות, שעליו כתב השו"ע שראוי לירא שמים לומר.
כמו"כ הבנתי שבשנת השמיטה, אין לומר "תיקון לאה" אז מה כן העיקר שראוי להגיד בשמיטה [על נהרות בבל נמצא למשל בתיקון לאה]
תשובה:
שלום וברכה
את שאלתך הראשונה לא הבנתי, אני רואה נוסח ידוע של תיקון רחל ותיקון לאה, בשנת השמיטה כתבת הפוך, אומרים רק תיקון לאה ולא תיקון רחל, אבל אומרים מזמור יענך.
מקורות:
כף החיים סי' א ות יב.
ראיתי בכתב עת "ירחון האוצר" כרך כ' על הנהגות הגר"ש דבליצקי. ומובא שם מנכדו, אני מצטט:
"כי הס"ק [ר' שריה] היה מעורר שאמירת התיקון מיסוד האר"י הק' אינה לוקחת זמן ארוך, והאחרונים שהוסיפו קינות ובקשות השיאו את לב ההמון מלומר תיקון לגודל אריכותו…בבחינת תפסת מרובה לא תפסת"
ולכן הבנתי שיש תוספת בסידורים מעבר לעיקר. גם השו"ע סי' א' רק כותב שראוי שיהיה מיצר, והמשנ"ב כותב שכבר הדפיסו המקובלים וכו'
כלומר משמע שכוונת השו"ע לא בהכרח לכל הנוסח האמור. אלא רק להיות מיצר ודואג.
אני לא דיברתי על הקינות ובקשות אלא על המזמורים, ולצורך הענין בעת כתיבת תשובה זו עיינתי בספרו של ר' שריה עצמו שם מובא הנוסח.
השאר תגובה