לימוד משניות על המאבד עצמו לדעת

שאלה:

שלום וברכה!
רציתי לשאול לגבי דין של המאבד עצמו לדעת האם ראוי ללמוד עליו משניות או לא ראוי
תודה רבה!

תשובה:

המאבד עצמו לדעת אומרים אחריו קדיש ומשניות וכו', כך נזכר כבר בשו"ת חתם סופר (אה"ע סימן סט), וכן פסקו פוסקים אחרים (מהר"י אסד, יו"ד שנ; שדי חמד, אבלות קכ). ב'פתח הדביר' (ח"ג, סימן רפד, אות י) מוסיף שיש לנהוג אף במנהגים של עלייה למפטיר וכדומה. כשאין לו בנים ניתן לשכור אדם אחר שיאמר עליו קדיש כמו בכל נפטר שלא הניח אחריו בנים. משום שתמיד מעורב כאן שיקול שלא היה יציב בנפשו באותה שעה וכדומה.

לכן גם חשוב לדעת שלעיתים רבות  המאבד עצמו לדעת אינו נידון בכל חומרת העונש, וכגון שעשה זאת מתוך מחלת נפש דכאונית או יאוש לא יכול היה להכילו, מקרים אלו אינם מתירים חלילה את המעשה, אלא שבאופנים אלו לא נעשה הדבר בדעה צלולה ויש בכך כדי להקל על עונשו, ה' ירחם.

מקורות:

ראה כאן מאמר מקיף וממצה בענין.