ברכות על מרק גריסים

שאלה:

מרק גריסים וירקות.
גריסי פנינה שלמים רגילים.
מתרככים תוך כדי הבישול , אבל לא נימוחים כמו דיסה . אולי קצת נדבקים שנים שנים, אבל לא גושים גדולים.
יש מספיק גריסים כך שאוכל כזית בכדא"פ, וממילא הספק גם לגבי ברכה אחרונה.
ורוצים לאכול רק את המרק ללא דברים אחרים.
ראיתי בספר "וזאת הברכה" שלפי המשנ"ב הוא ספק גדול.
1 מה דעת שאר הפוסקים?
2 מה ההלכה בספקות כאלה לילדים?

תשובה:

שלום רב.

בנוגע לברכה על מרק יש פרטים רבים, ננסה למנותם בקצרה, המקרה של ידון בסעיפים ד' – ה':

א. מרק ירקות שיש בו טעם חזק מהירקות, ולא מתבלינים שונים, ברכתו אדמה כברכת הירק גם כשאוכלים אותו לבד ללא הירקות. כמו כן, גם אם אין עיקר טעמו מהירקות אלא מהתבלינים למיניהם, אם אוכלים אותו יחד עם כמות נכבדה של ירקות הוא טפל להם באכילה וא”צ לברך עליו שהכל בנפרד.

ב. מרק שהירקות שבו התרסקו לגמרי על ידי מעבד מזון – ברכתו שהכל [וכמו כל ירק מרוסק שברכתו שהכל].

ג. מרק עוף, אף שיש בו הרבה ירקות ברכתו שהכל, לפי שהעוף חשוב יותר מהירקות והמרק נגרר בברכתו אחריו. אולם על הירקות עצמם מברכים אדמה. וכן אם יש בו מיני מזונות מברכים עליהם את ברכתם הראויה, כדלהלן.

ד. מרק ירקות שיש בו אטריות או גריסים שנמעכו מהבישול וברכתם מזונות, כיון שהירקות הם רוב לגבי הגריסים או האטריות, יש לברך על הירקות אדמה, על הגריסים או האטריות מזונות, ועל המרק אין מברכים.

ה. מרק שנעשה בלי ירקות בכלל, רק מיני מזונות ומעט תבלינים, יש ספק מה ברכתו [כשהוא נאכל לבד בלא המזונות], ויש לפטור ספק זה על ידי שיקח דבר אחר ויברך עליו שהכל, ויאכל מעט מהאטריות ויברך עליהם מזונות.

דעתו של אדם אינה קובעת את חשיבות המאכל, כל שכוונתו לאכול את שני המינים לשובע.

מקורות:

ראה משנה ברורה סי’ רה ס”ק ז – יא, ובס’ פסקי תשובות שם.