שאלה:
שלום,
האם בני נח רשאים להקים קהילה שלהם ולערוך שיעורים בהם ילמדו אחד לשני שבע מצוות בני נח, או שצריך שבכל שאלה יפנו דווקא לבית כנסת ואין להם לערוך שיעורים בלי הדרכה של איזה רב או מרצה יהודי?
תודה רבה
תשובה:
שלום רב,
ודאי שהם יכולים לפתוח קהילה לעצמם, אולם מצווה ללמדם שבע מצוות בני נח אם הם רוצים בכך. לגבי המיקום אם זה בבית כנסת או במקום אחר. לענ"ד עדיף במקום אחר. הניסיון עם הסובוטניקים מוכיח שלפעמים הדורות הבאים עלולים לטעות ולהחשיב אותם כיהודים. כלומר, זה מתחיל בשבע מצוות בני נח ולפעמים חלקם עלולים לרצות מצד עצמם לעשות מעט יותר. העובדה שהם מגיעים לבית כנסת מידי פעם תגרום לכך שבניהם ונכדיהם עלולים להכיר בהם כיהודים. לכן, לענ"ד כדאי לעשות סוג של היכר בעצם העובדה שזה לא מתנהל במבני הקהילה הרשמיים.
מקורות:
למרות שיש איסור ליהודי ללמד תורה לגוי, מ"מ את דיני שבע מצוות בני נח אין איסור ללמדם. ראה בגמרא ב"ק לח,ב וכן בסנהדרין נט, וע"ז ג,ב: “מיתיבי, היה ר”מ אומר: מנין שאפי’ עכו”ם ועוסק בתורה שהוא ככהן גדול, שנאמר אשר יעשה אותם האדם וחי בהם, כהנים לווים וישראלים לא נאמר אלא האדם – הא למדת, שאפילו עכו”ם ועוסק בתורה הרי הוא ככהן גדול". ועל כך מתרצת הגמ' שם שמדובר בשבע מצוות שלהם. וכך כתבו גם הראשונים שם שמותר ללמד אותם ראה באבי עזרי (הל’ ת”ת פ”א ה”א) למד מכאן דאין זה התר בעלמא, אלא זוהי מצווה משום שאם לא היה נחשב מצוות תלמוד תורה לא היה נחשב ככהן גדול. אמנם יש שכתבו שהמצווה היא לא תלמוד תורה אלא שהם צריכים לדעת כדי לדעת כיצד לקיימן.
וראה בדברי הרמ”ע מפאנו בספר עשרה מאמרות (מאמר חיקור הדין ח”ג פכ”א), שמנה ל’ מצוות השייכות בבני נח, ובמצוה כב כתב: “וכן לעסוק בתורה שניתנה להם, שבן נח העוסק בה הרי הוא ככהן גדול”. וראה עוד מה שכתב בזה בתשובת יד אליהו (לובלין סי’ מח), שו”ת יהודה יעלה (או”ח סי’ ד) ובתשובות מחנה חיים (או”ח סי’ ז). ובספר בן יהודיה (חגיגה יג,א ביאר מהו הדימו לכהן גדול שהכוונה היא רק כשם שהכה"ג נחשב הגדול מאחיו – מורם מן העם, כך גוי העוסק בתורה מורם מבני אומתו.
שו"ת יהודה יעלה (אסאד) חלק א – אורח חיים סימן ד: וע"ד הדפסת הש"ס בלשון העמים. הנה בהדי' איתא בחגיגה י"ג ע"א אמר רב אמי אין מוסרין ד"ת לנכרי שנא' לא עשה כן לכל גוי והקשה תוס' ות"ל משום לפני עור כיון דנכרי העוסק בתורה ח"מ ותי' דמיירי היכא דאפשר לו ללמוד בלא"ה מנכרי אחר. וע' תוס' סוטה דף כ"א ע"ב ד"ה בן עזאי וכו'. מבואר דלפמ"ש תוס' והרא"ש ריש שבת דמ"מ גם בכה"ג אסור מדרבנן ליתא לתירוצם. וגם בהדפסת ספרי ש"ס ה"ל כתרי עברי דנהרא ממש דזולת הישראל המעתיקו אין יכולין בעצמם הנכרים לעשות כן ואיכא גם לפני עור דאו'. אמנם הגאון בס' טורי אבן תי' קושית תוס' הנ"ל יפה כיון דילפינן לה מתורה צוה לנו מורשה וגוי העוסק בתורה מיגזל גזלה. ומה"ט לא חשבה בהדי' ז' מצות דבכלל גזל היא. והרי בממונא אי יהיב ליה מדעתו ליכא ביה משום גזל וה"נ ישראל שמוסר לו ד"ת ומלמדה ברצונו תו ליכא משום גזל כיון שאין מחסרו דבר רשות א' מהשותפין כל ישראל סגי יעו"ש ודפח"ח. ועיין תשו' יד אליה סי' מ"ח בסוף הקשה כקושי' טורי אבן מתשובת ר"ג לנכרי במרחץ וכו' ותוס' שם [ועי' אהבת עולם למהר"ש אלגאזי דף כ"ז ע"ג תי' קושי' תוס' חגיגה הנ"ל כתי' הט"א ודחאו. אבל יפה תרצו הט"א ועי' תשו' חתם סופר סי' י"ט ובחידושיו שם כתב מעצמו חילוק הש"ך והמג"א הנ"ל ותירץ על תוס' בשבת דף ג' ע"א הקושיא מע"ז דף ז' בזה כמ"ש לתרץ קושיא זו דטורי אבן הנ"ל. ועי' תשו' בית אפרים חא"ח סס"י ל"ו] ולפי"ז כבר יצאנו מידי איסור לפני עור בהדפסת ספרי הש"ס לפני האומות מכל וכל. אבל למ"ד מאורסה דינו כנערה מאורסה דבסקילה העלה הגאון הט"א שם דגם ברשות לא מהני והדק"ל האיך לפני עור וכו' דאו' ולכ"ע נמי קשיא הרי איכא איסורא מדר' אמי בחגיגה י"ג מלא עשה כן לכל גוי וכו' גם זולת אי' לפני עור וכו' ומאז מרגלא בפומי כי אותן המורים חדשים הדורשים בלשון אשכנז המה התחילו בקלקלה להדפיס הדרשה ומאמרי חז"ל בתוכם. ועתה מי ימחה בידם. ואל מי ישמעו. ומי יפר מחשבותם. ועי' בס' סדר משנה פ"ב מיסהת"ו בארוכה. ד' צבאות יגן עלינו יעזרינו על דבר כבוד שמו ותוה"ק. יטה לבב עמו ישראל אליו לעבדו שכם א' בב"א. הכ"ד ידידו ואוה"נ הדש"ת הק' יהודא אסאד. הג"ה מבן המחבר/ לע"ד הא דאסור ללמוד תורה לעכו"ם היינו רק תורה שבע"פ שאינה בכתב רק נמסרה לישראל בע"פ מפה לאוזן אבל תורה שבכתב בודאי נמסרה לכל כדמצינו במדרש ובגמרא שקב"ה גילה את התורה לכל אומה ולשון+ /רי"ש נתנזון/ תמהני דבמס' ב"ק דף ל"ב מבואר שם בתוס' ד"ה קראו ושנו דאסור ללמוד לעכו"ם תורה ולא חלקו וע' יש"ש שם פ"ד כ"ק ס' ט' ובשל"ה הק' העתיק דברי המהרש"ל ומשמע שם דאף תורה שבכתב אסור ללמוד להם +ועיין תוס' בסוטה ל"ה וגמרא סנהדרין נ"ט בזה אין איסור ללמוד לעכו"ם. וע' בט"ז א"ח סי' מ"ו בברכת אקב"ו לעסוק בד"ת דעוסק הוא בטורח ויגיעה ובפלפול במשא ומתן בהלכות התורה. ומה"ט אר"י בסנהדרין נ"ט גוי העוסק דייקא בתורה ח"מ ולא אמר לשון לימוד דלימוד שייך על תורה שבכתב ועסק הוה על תורה שבע"פ שוב מצאתי חילוקי כנ"ל בספר המצרף סי' צ"ז ע"ש שהאריך מאד בזה.+
