שאלה:
בקשר לקידוש בשבת בבוקר. ראובן מסיים את הסעודה ומברך על הכוס שמעון צריך לקדש. האם יוכל לצאת יד”ח בברכה למרות שזה למעשה שני מטרות שונות? מצד אחד זה הרי בס”ה אותה ברכה ואין שום ברכה נוספת מצד שני אולי זה יחשב כעשיית מצוות חבילות חבילות?
תשובה:
זו בדיוק הדוגמא של הגמרא לחבילות חבילות, ואני מעתיק:
תלמוד בבלי מסכת פסחים דף קב עמוד ב
גמרו, כוס ראשון מברך עליו ברכת המזון, והשני אומר עליו קדושת היום. אמאי? ונימרינהו לתרוייהו אחדא כסא! – אמר רב הונא אמר רב ששת: אין אומרים שתי קדושות על כוס אחד. מאי טעמא? – אמר רב נחמן בר יצחק: לפי שאין עושין מצות חבילות חבילות.
וראה עוד בערוך השולחן אורח חיים סימן רעא: אם גמר הסעודה כתב הרמב"ם שם וז"ל היה אוכל וגמר אכילתו עם הכנסת שבת מברך ברהמ"ז תחלה ואח"כ מקדש על כוס שני ולא יברך ויקדש על כוס אחד לפי שאין עושין שתי מצות בכוס אחד שמצות קידוש ומצות ברהמ"ז שני מצות של תורה הן עכ"ל ולשון הש"ס [שם ק"ב:] לפי שאין עושין מצות חבילות חבילות ע"ש ומלשון הרמב"ם משמע דרק בשני מצות של תורה לא אמרינן כן ולפ"ז לשיטתו דבדברים בלבד יצא ידי קידוש מן התורה אם קידש בדברים יכול לעשות שניהם על כוס אחד וכ"ש בברכת אירוסין ונשואין דשניהם הוי הברכות מדרבנן יכולים לעשות על כוס אחד ולא כן כתבו שם רבותינו בעלי התוס' והרא"ש ע"ש ואפשר דגם הרמב"ם לאו דווקא נקיט של תורה אלא משום דכן הוא האמת בכאן דשניהם של תורה כתב כן וה"ה בשני מצות דרבנן כיון דהטעם הוא דלא ליחזי עליו כמשא [רשב"ם שם ורש"י ותוס' בסוטה ח'. אך בסוטה חשיב שם רק של תורה וע' ברכות מ"ט. וצ"ע ודו"ק]:
לכאורה יש לחלק שני חילוקים. שם הרי מדובר בקידוש של לילה שזה עיקר הקידוש ויש גם ברכה מיוחדת על כך משא”כ בקידושא רבא שזה רק מטעם לקבוע את הסעודה על היין ועוד ששם זה אותו אדם זקוק לברה”מ ולקידוש זה אכן חבילות משא”כ כששני אנשים שונים צריכים זה הגפן של ברכה”מ וזה הגפן של קידוש אולי ברכה אחת עולה לכאן ולכאן.
הרעיון של חבילות הוא קיום שתי מצוות, שני חיובים, בכוס אחת בבת אחת, וזה קיים גם כאן לכאורה.
השאר תגובה