מציאה בבגד קנוי

שאלה:

אדם קנה בגד בחנות ביגוד יד 2 ומצא בכיס 5000 ש"ח בשטרות . של מי הכסף?

תשובה:

שלום וברכה,

בשאלתך יש לדון מי זוכה בכסף, האם בעל החנות שהכסף היה ברשותו או הקונה שמצא את הכסף, או שיש שחל חיוב השבת אבדה על הכסף הנמצא.

ראשית כל כסף שנמצא בתוך בגד נחשב לאבדה עם סימן, הן העובדה שהכסף נמצע צרור בכסף, והן הסכום של הכסף. ולכן חל חובת השבת אבדה. אלא שאם עבר זמן ממתי שמסר את הבגד עד שהכסף נמצא בבגד, יש כאן ייאוש בעלים למרות שיש סימן. ואין חובה להשיב את הכסף.

במקרה שעבר זמן עד שנמצא הכסף בבגד, נחלקו הפוסקים האם הכסף שייך למוצא או שייך לבעל החנות. וכיון שהמוצא מוחזק בכסף יכול להחזיק את הכסף לעצמו.

בהצלחה. 

מקורות:

כסף שנמצא בבגד שנמסר לחנות יד 2 לא מוגדר כהפקר כיון שבסופו של דבר יימצא, ואין דינו כבגד שהושלך לאשפה שדינו כזוטו של ים, ולכן המוצא חייב בהשבת אבדה. אם עובר זמן רב מזמן שנמסר הבגד עד שהבגד נמכר, יש ייאוש בעלים כמבואר בגמרא ב"מ כג, ב שאם החפץ נשאר זמן רב ולא אספו אותו פטור המוצא להכריז עליו.

לגבי השאלה אם זכה בו המוצא או בעל החנות, כתב הרמ"א (בשולחן ערוך סימן רלב סעיף יח) בשם המרדכי: "ואם קנה הסרסור דבר בחזקת בדיל ומכרו, ואחר כך נודע שהיה בו כסף או זהב, זכה הלוקח, שלא זכה בו הסרסור מעולם הואיל ולא ידע בו". ונחלקו הפוסקים בביאור דברי המרדכי, הנתיבות ביאר שהזהב אינו הווה להימצא לעולם, והרי זה אבוד ממנו ומכל אדם, ולכן לא זכה בו הסרסור. אבל אם מצא כסף שצרור במטלית וסופו להימצא, זכה בו הסרסור. אולם בעבודת הגרשוני הובא בפת"ש (שם ס"ק ח) סובר שגם אם הווה להימצא אלא שלא הבחין בו הסרסור לא זכה בו הסרסור, כיון שלא ידע בו ולא התכוון לזכות בו. הרי לנו מחלוקת הפוסקים בלוקח שמצא כסף בתוך בגד שסופו להימצא שלדעת הנתיבות זכה בו המוכר, ולדעת העבודת הגרשוני זכה בו הקונה, ולא המוכר כיון שלא ידע ממנו ולא התכוון לזכות בו. ובמקרה דנן שהכסף נמצא בתוך בגד שהמוכר לא ידע מהכסף יכול הקונה להחזיק בו ולטעון קי"ל כשיטת העבודת הגרשוני.