מישהו רוצה להתחתן עם מישהי לא מתאים מה אומרים?

שאלה:

בס"ד

שלום לכבוד הרב שליט"א

מישהו שניסה לצאת עם אשה והיה לי דברים לעזור אותם, והתגלה שמידותיה של אותה אשה לא מתאימה לו. אולם הוא שם לב בנקודה אחרת את יופיה, אבל היא לא התנהגה אתו יפה כלל פעם שכבר היו יוצאים.

ובכבוד גדול עזרתי כמה שהיה אפשר עד שאמרתי חוות דעת אמיתי שאינה מתאימה וזמן להמשיך קדימה, והאיש היה מאוד בשיגעון בדבר אחד אצלה, ואפילו אמרתי שזה אינו בריא וכדאי להתייעץ עם מומחה בתחום פסיכולוג כי כשהבחורה אינה מעוניינת זהו מנתקים קשר ויש להמשיך והיא תמשיך גם לדרכה.

השאיר לי הודעה שסוף סוף היא עשתה שלום עמו ועכשיו הכל בסדר וכו' כידוע בסגנון חלום לב אנשים, אבל ראינו יוסדות בעיתיות אצלה וגם אצלו, אבל שלה יותר חמור. ואמר שאז עכשיו הכל יהיה בסדר ומתכוונים (לפי אמרו, כי ממנה לא שמענו מילה, וזה יכול להיות חלום לבו) להתחתן לא כ"כ בקרוב אבל זאת הכוונה.

מ"מ אינני יודע מה להשיב כי חנופה ושקר רחוק ממני ואני חושב שטעות להמשיך, מ"מ החיים שלו ואני מקווה שהכל יצליח, אבל כואב לראות אנשים הולכים בדרך לא מוצלח … ובאמת רצוני לומר אינני מסכים מ"מ הכל יהיה רק טוב, אבל מצד השני זה יכול להיות חזק לשמוע שלא כל אנשים מוכנים בעת שמחה לשמוע תשובה כזאת ושמא יהיה הרגשה לא טובה עמי.

מ"מ לא אוכל לברך מה שאינני רואה שיש ברכה.

עד כאן טוב השקט אבל אולי אם יעבור הזמן ויהיה בשקט יותר מידי שיכול גם לגרם איזה שהוא הרגשה. לכן אולי "הצלחה" ביטוי המתאים כאן, ורק לא רוצה אם יצליח שיחשוב שברכת הרב איננה פועלת שהרי אמר הצלחה, מ"מ כוונתי אינה לברכה אלה גדר תפילה שאם כך יעשה שיצליח.

מה הנכון בזה?

תשובה:

שלום וברכה

תכתוב לו שכיון שהיה כל כך הרבה בעיות וזה דבר מורכב מאוד, כדאי להתייעץ עם אדם שמומחה לשלום בית, כדי שחלילה לא יהיו בעיות בעתיד. הוא גם יבין את דעתך, גם אתה לא מאריך בדברים, גם לא אמרת שזה גרוע רק יעצת להתייעץ, וזה הכי טוב.

בשורות טובות.

בכל מקרה חשוב לזכור שמה' אישה לאיש, ויש גם בחינה של לפי מעשיו, שאדם תמיד יכול לבחור וללכת בדרך הטובה. ואיני ראוי להאריך בזה רק אביא את דברי החיד"א בפני דוד בראשית פרק ה  פסוק כו: מה' יצא הדבר. מהיכן יצא ר' יהושע בר נחמיה בשם ר' חנינא בר יצחק מהר המוריה יצא ורבנן אמרי מהיכן יצא ותהי אשה לבן אדוניך כאשר דבר ה'. זה לשון ב"ר. ואיכא למידק במאי פליגי ואפשר לפרש ואקדי' מה שמצאתי בקצור שבלי הלקט ח"ב כ"י סי' ס' וז"ל (קצת בקצור) אם מה' אשה לאיש למה יענש האדם אם לא ישא בת טובים ועל שום זיווג שיעשה שלא כדין משמץ פסול וכמה עונשים לנושא אשה שלא כדין והם אמרו כתוב בתורה שנוי בנביאים ומשולש בכתובים דמה' אשה לאיש ועוד אמרו מ' יום קודם יצירת הולד בת קול יוצאת ואומרת בת פ' לפ' א"כ למה יענש האדם על שום זיווג שיעשה שלא כדין והלא מן השמים נגזרה לו השיב ר' מאיר בר משה כאן בזווג ראשון כאן בזווג שני וכן מתרץ פ"ק דסוטה דפריך על אין מזווגין לאדם אשה אלא לפי מעשיו מדאר"י אמר רב מ' יום וכו' ומשני ל"ק כאן בזווג ראשון כאן בזווג שני שמעינן מינה דזווג א' הוא דהוי על פי בת קול וזווג ב' הוא דהוי על פי מעשיו של אדם. ובזווג ראשון נמי אפשר לו לאדם ללכת בדרך שישא ברכה מאת ה' וגם אפשר שילך בדרך שיטול מטרפסיה ועונשו כי הב"ק מכרזת ואינה גוזרת דבר כי אם מגדת מה שהיצור עתיד לעשות בין טוב לרע אבל ביד היצור הוא לבחור בטוב ולמאוס ברע

אביא כאן עוד משהו שהתפסם כאן על כך שה' מזווג זיווגים אב היה מוטרד על בתו שלא מצאה את זיווגה  במשך שנים. באותו לילה הופיע אליו קדוש יהודי בחלום באומרו שיש שלושה סוגי זיווג – זיווג של שבת ושל העם היהודי, זיווג הגוף והנפש וזיווג הבעל והאישה. שלושת הזיווגים הללו נמצאים רק בידי ה' ורק הוא יכול לזווג ביניהם. זה נרמז במילים "מאשר שמנה לחמו והוא יתן וגו' "(בראשית מט:כ), מאת אשר, ללחם יהיה עושר והוא יספק. מהן האותיות שנמצאות מעל האותיות המרכיבות את השם אשר (ניתן להבין את מאשר כאותיות שמעל א,ש,ר כמשמעות מ"מ" או "יותר מ" כלומר מה שמעל)? מעל א הוא ב (הערך המספרי של האות א הוא 1 ואילו ב הוא 2. לכן, ב הוא מעל א, כלומר יש לו ערך מספרי גבוה יותר.), מעל ש הוא ת ומעל ר הוא ש. אותיות אלו מאייתות שבת. זה רומז לזיווג השבת ולעם היהודי. המילה שמנה מורכבת מאותן אותיות כמו המילה נשמה. שמנה פירושה גם שומן, שרומז לגוף החומרי. כתוצאה מכך, יש לנו רמז לזיווג הגוף והנשמה. לבסוף, המילה לחמו מתאימה לזיווג של בעל ואישה מכיוון שאישה נקראת "לחם האדם". זוהי המשמעות העמוקה יותר במקום שמנה לחמו והוא יתן: שלושת הזיווגים הללו שרק ה' יכול לתת.

כשהאב התעורר מהחלום, החלום השתרש בו עד כדי כך שהגיע לדרגת אמונה שרק ה' מסוגל למצוא שידוך לבתו. ברגע שהשיג את האמונה הזו, ה' שלח מיד את המיועד לבתו שהתארסה במהרה.

ר' יצחק שיינר היה מצטט את הגמרא (סוטה ב.) שאומרת ארבעים יום לפני היווצרות העובר, מכריז בת קול, בתו של פלוני מיועדת לפלוני. הוא היה אומר שכאשר נולדה אשתו, שהייתה נכדתו של ר' ברוך בער ליבוביץ, הכריזה הבת קול, אסתר לאה בת ר' משה (נכדתו של ר' ברוך בער) תינשא ליצחק אריה בן ר' דב (הכוונה לר' יצחק שיינר). הוא המשיך: "איפה היה אז יצחק אריה? בפיטסבורג! הייתי בן שלוש כשאשתי נולדה בוילנה בשנת 1925. איך נוצר שידוך כזה? ישנן סיבות רבות לכך שהשידוך הזה לא היה יכול להתממש באופן הגיוני. ראשית, היא הייתה בוילנה ואני בפיטסבורג. זה 5,960 מיילים משם! יתר על כן, יצחק אריה זה כמעט ולא הציץ בגמרא. איך יתחתן עם נכדתו של ר' ברוך בער?"