לתרומות לחץ כאן

טלטול שולחן שמגירה בו נעשתה בסיס לדבר האסור

שאלה:

שלום רב,
ידועים דברי המג"א המובאים במשנ"ב בסי' ש"י כי כשם שהרמ"א חילק בין כיס שאינו תפור לבגד לכיס התפור לבגד, כך יש לחלק בין מגירה שניתן להוציאה מן השולחן למגירה שלא ניתן להוציאה מן השולחן. שכאשר הכיס/מגירה לא מהווה חלק בלתי נפרד מהבגד/שולחן, אז הוא כלי בפני עצמו והבגד/שולחן מהווה בסיס לדבר האסור. אבל אם הכיס/מגירה הוא חלק מהבגד/שולחן אז הוא טפל לבגד/שולחן ומותר לטלטל את הבגד/שולחן. אצלנו בישיבה יש שולחן עם מדף פנימי שלא ניתן להוציאו, כלומר שהמדף מוצמד לרגלי השולחן וכך הוא עטוף בשולחן כאשר תקרתו היא משטח השולחן עצמו. האם ניתן להגדיר שמדף זה הוא כמגירה שלא ניתן להוציאה מן השולחן ואזי מותר לטלטל את השולחן בשבת גם אם מונח במגירה דבר מוקצה, או שמא יש לחלק בין שולחן למדף והמדף הוא השולחן עצמו ולכן השולחן נהיה בסיס לדבר האסור?

תשובה:

שלום וברכה

נראה לי שיש לנו כאן אי הבנה קצת בדברי המגן אברהם. כאשר המגירה לא נשלפת זו סברא לחומרא ולא לקולא! כלומר, כאשר יש במגירה דבר מוקצה יש לנו דיון מה נחשב בסיס לדבר האסור, רק המגירה או כל השולחן? ובזה אמר המגן אברהם שאם המגירה נשלפת, היא כלי בפני עצמו ורק היא נחשבת בסיס וממילא מותר לטלטל את השולחן כולו כי לגבי המגירה זה טלטול מן הצד. אבל אם היא מחוברת כמו במקרה שלך, אז כל השולחן נדון ככלי אחד וכולו נעשה בסיס לדבר האסור ואין לטלטלו. אלא שאם יש על השולחן גם דברי היתר חשובים לא פחות, בטל האיסור כולו, כיון שזה בסיס לדבר האסור והמותר.

הצטרף לדיון

8 תגובות

  1. מה פתאום? אביא את לשונו של המשנ"ב כאן:
    "כתב המג"א, דוקא כשפה הכיס תפור להבגד אז אמרינן דהוא בטל לגבי הבגד, וכן כשיש מעות תוך תבה שבשלחן ועשוי בענין שאי אפשר להוציאו לגמרי מן השולחן, ועל כן נתבטל לעקר השולחן, אבל כשכיס מלא מעות קשור לבגד, הוא כלי בפני עצמו ואינו לגבי הבגד, וכן התבה אם יכולין להוציאו לגמרי מן השולחן, ואם כן כל אחד ואחד כלי בפני עצמו ולא נתבטל לגבי השולחן וממילא אסור לטלטל הבגד והשלחן שהרי הם נעשים בסיס להמעות"
    כותב פה המשנ"ב מפורש שכאשר ניתן להוציא את התיבה מן השולחן זה חומרא ולא להיפך!

  2. אני חוזר שוב על מה שכתבתי וביתר דקדוק מכיוון שונה: כאשר המגירה מחוברת לשולחן זה בעצם צד קולא וצד חומרא כאחד, שכן היא נחשבת חלק ממנו, וממילא המוקצה נמצא על עיקר הכלי, וזה צד חומרא, אמנם מאידך, אם יהיה דבר היתר על השולחן, הגם שבמגירה יש רק חפצי איסור, אין כאן בעיה של בסיס כיון שהכל כלי אחד. אבל כשאינה מחוברת, המגירה נידונת לעצמה, והיא אכן בסיס, גם אם יש על השולחן חפץ של היתר, ואין לטלטלה בפני עצמה.

  3. לא הצלחתי להבין מאיפה הרב הוציא זאת מהמג"א. "וכן התבה אם יכולין להוציאו לגמרי מן השולחן ואם כן כל אחד ואחד כלי בפני עצמו ולא נתבטל לגבי השולחן וממילא אסור לטלטל הבגד והשולחן שהרי הם נעשים בסיס להמעות." בעברית- אם ניתן להוציא את המגירה מן השולחן, המגירה נחשבת ככלי בפני עצמה וה'שולחן' נהיה בסיס לדבר אסור ואסור לטלטל את ה'שולחן'.

  4. וכאשר ניתן להוציא את המגירה מן השולחן!!!!
    הרב אמר שכאשר ניתן להוציא את המגירה מן השולחן מותר לטלטל את השולחן, אלא שכאשר לא ניתן להוציא יש לחלק בין שולחן שיש עליו גם דבר המותר לשולחן שאין עליו דבר המותר. המשנ"ב פה מדבר על מגירה שניתן להוציאה מן השולחן ובמקרה הזה היא אוסרת את כל השולחן, ההיפך בדיוק מדברי הרב.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל