שאלה:
אדם שבישל מרק בע"ש וכבר רתח, אמנם לפני שבת הניח על הפלטה וזה היה קר, ואחרי זמן הגיע ליד סולדת אבל לא רתח האם יכול להוציא את הקדירה ולהחזירה לפי הספרדים כיון שזה יד סולדת או מכיון שבפעם הזאת עדיין לא רתח, הרי זה כתבשיל שנתבשל רק כמאב"ד?
תשובה:
בודאי אסור להחזיר כיון שבפעם השניה לא נגמר בישולו, וזה אסור גם לאשכנזים ולא רק לספרדים! כל מה שאמרו בני אשכנז זה שאם לא הסתלק בישולו הראשון לגמרי מותר להחזיר, אבל כאן שהסתלק הראשון לגמרי והשני לא נגמר – אסור.
מקורות:
נצרף כאן את ההלכות בדינים אלו, חשוב לעבור עליהם היטב
דיני חזרה
א. אף על פי שישנם תבשילים שאין בהם איסור בישול בשבת (יבש שאין בו רוטב שכבר נתבשל קודם השבת, וכן לח שעדיין לא נצטנן). מכל מקום אסרו חכמים להניח תבשילים מחדש על גבי הכירה בשבת. והוא הנקרא 'שהיה לכתחילה בשבת' שאסור לעשות כן בכלל, ואם עשה כן אסור ליהנות מכך עד למוצאי שבת.
ב. באופן שהתבשיל היה כבר מונח מערב שבת ע"ג הכיריים והורידוהו מהאש, אם הכיריים אין בהם דין 'גרופה וקטומה' [ע"פ גדרי הדינים שנתבארו בשבוע שעבר] אסור להחזיר בכל ענין.
ג. מותר לעשות את הכיריים כגרופה וכקטומה בשב, ע"י הנחת ה'בלעך' ע"ג הכיריים, או ע"י הפיכת סיר או קדירה ע"ג האש.
ד. התנאים הנצרכים להתיר החזרת הסיר ע"ג ה'בלעך'. א. שיהיה בידו, ב. שדעתו תהיה להחזיר ג. שלא יניחנו ע"ג קרקע ד. יהיה עדיין חם. –יסוד הדברים: צריך שיהיה ניכר ממעשיו שאכן בדעתו להמשיך את השהיה הקודמת.
ה. דין בידו: אין הכוונה שצריך להחזיק את כל הסיר באויר, אלא די אם מחזיקו בידו ומטהו מע"ג השיש וכד'.
ו. דין דעתו להחזיר: צריך שתהיה דעתו להחזיר לאחר הוצאת האוכל.
ז. דין שלא יניחנו ע"ג קרקע: היינו שלא יניחנו או ע"ג הקרקע או בתוך הכיור במטבח, אולם אם מניחו ע"ג השיש אין בו דין ע"ג קרקע ודינו כמי שהניחו ע"ג ספסל וכד' שמותר להחזירו שוב, ואפילו לא החזיק את הסיר בידו מותר להחזירו, ולכתחילה יש להחזיק את הסיר כשלפחות חלק מהסיר מונח באויר וחלקו מונח ע"ג השיש ומחזיקו כך בידו.
ח. דין שיהיה עדין חם: מותר להחזיר ע"ג האש, בין דבר יבש ובין דבר לח שעדיין לא נצטנן לגמרי, ואפילו אם כבר אין היד סולדת בתבשיל אם עדיין חם קצת מותר להחזיר את הסיר עם המאכל ע"ג האש.
ט. כשנשאר תבשיל דבוק בכף שמוציאים ממנה את התבשיל מותר להכניסה כדי להוציא עוד תבשיל, אולם יש להזהר שלא להוציא את התבשיל אם הסיר עומד מע"ג האש, אלא יזיזנו לצד שלא כנגד האש [מחשש מגיס'].
י. מותר להחזיר אוכל לסיר אחר וליתנו ע"ג האש, אם נתמלאו דיני החזרה כפי שנתבאר שבוע שעבר.
יא. אם האש כבתה מתחת ל'בלעך', מותר להעביר את הסיר לכיריים אחרות, ואף בבית אחר, ובתנאי שהתבשיל בסיר עדיין חם מקצת, וככל דיני החזרה שנתבארו שבוע שעבר.
יב. תבשיל שלא נתבשל כל צרכו אסור להחזירו ע"ג האש, ואפילו כשיש את כל תנאי החזרה, ולכן יש להקפיד קודם השבת שהתבשילים יהיו מבושלים כל צרכם. אם יש בתבשיל עצמות רכות של עוף, ד' הגרש"ז זצ"ל לאסור להחזיר את הסיר, ונהגו להקל וכד' האג"מ. [בדרך כלל כשהתבשיל מבושל כל צרכו ממש אין בעיה גם לד' הגרש"ז]. וכן אסור לשפוך מים לסיר מטרמוס.
יג. מותר להניח בשבת לכתחילה מאכל יבש ע"ג קדירה שיש בה מאכל, אבל אין להניח קדירה הפוכה ולהניח ע"ג מאכל ואפילו יבש. כמו כן אסור להניח ע"ג ה'בלעך' מאכל יבש או חלות וכד', ואפילו שלא כנגד האש.
דיני הטמנה
א. אסרו חכמים להטמין אפילו מבעוד יום בדברים המוסיפים הבל, כגון חול וכדו' [רוב הדברים אינם מצויים בינינו], ולכן הנמצאים בטיול וכד' אסור להטמין את התבשיל בתוך הקרקע וכד'.
ב. לדעת הרמ"א וכן נהגו רוב העולם, מותר לעשות הטמנה במקצת, ואפילו בדבר המוסיף הבל, ולכן אם הסיר מגולה מלמעלה מותר. ולדעת השו"ע וכן פסק החזו"א, אסור להטמין במקצת.
ג. בגדים, צמר, 'פוך', וכד' נחשבים לדברים שאינם מוסיפים הבל, ומותר להניח ולהטמין בהם מבעוד יום.
ד. סיר המונח ע"ג האש, אסור להניח עליו בגדים על כולו, ולדעת השו"ע גם על מקצת הסיר.
ה. אם מניח ע"ג הסיר סיר או כלי רחב והבגדים מונחים עליו מותר, יש מתירים גם אם הסיר מונח ע"ג ה'בלעך' שאפשר להניח ע"ג בגדים, אך נהגו להחמיר להחשיב את הכל כדבר המוסיף הבל.
ו. כשיש כמה סירים מונחים מותר להניח סביב לכולם בגד כיון שזה הטמנה במקצת.
ז. לדעת השו"ע אם הסיר נוגע באש מלמטה, ומכוסה בבגדים מלמעלה, נחשב הטמנה במקצת בדבר המוסיף הבל ולדעת הרמ"א מותר להטמין כפי שנתבאר שהטמנה במקצת מותרת, אם כי שדעת החזו"א להחמיר כדעת השו"ע.
ח. מותר להניח מבעוד יום בין תבשיל חם בין תבשיל קר על גבי קדרה רותחת שאינה עומדת על גבי האש, ואין זה כמטמין על גבי דבר המוסיף הבל שאסור אפילו מבעוד יום לפי שאין הקדרה הרותחת נקרא מוסיף הבל שהרי חומה הולך ומתמעט.
ט. אך אסור להניח בשבת עצמה, תבשיל בין לח ובין יבש, בין אפוי או צלוי, ע"ג הקדירה ולכסותה בבגדים. אלא אם כן משאיר חלק מהתבשיל או החלה מגולים.
י. כמו כן אסור להניח בשבת בתוך סיר חם, כלי שיש בו מאכל חם וכ"ש מאכל קר ע"מ לחממו, אלא אם כן :
יא. במאכל יבש ומניחים בכלי ראשון: א. התבשיל מבושל כל צרכו, ב. הכלי שמניחים בתוך הסיר לא נטמן כולו בתבשיל, אלא מגולה למעלה.
יב. במקרה של מאכל לח: א. המים שבכלי הינם כלי שני [שהעבירו לכלי זה מהמיחם] ורק אח"כ מניחים בו את המאכל החם, ב. המאכל שמניחים בתוך הכלי שבמים החמים לא יגיע ע"י חום המים ליד סולדת. [ואיסור זה הוא משום דין 'מוליד חום']
יג. ומשום כך הבא לחמם בקבוק שיש בו אוכל לתינוק וכדו', יניחנו בתוך ספל שהעבירו אליו מים חמים ויזהרו לא להכניס את כל הבקבוק בתוך המים, אלא ישאירו את חלקו העליון מגולה, ובדרך כלל כשהבקבוק מלא אוכל לא יגיע ליד סולדת, ובמקרה זה יש להקל יותר כיון שדרך בני אדם שבדווקא לא יגיע ליד סולדת רק להפיג צינתו.
יד. אין להניח ביצה בתוך מים חמים לחממה אלא אם כן המים לא מכסים את כולה.
טו. יש אוסרים להניח אפילו מבעוד יום, בתוך הסיר שעומד על האש, מאכל עטוף בניר כסף, אלא אם כן יעשה חורים בניר כסף כדי שהתבשיל יקבל טעם מהחמין, ויש מתירין. ולכל הדעות מותר להניח דבר מאכל בתוך ניילון וכד' כדי שלא יתערבב עם שאר המאכלים [כגון להניח אורז בשקית ולהניחה בערב שבת בסיר החמין].
טז. לא אסרו חכמים להטמין בשבת בדבר שאינו מוסיף הבל, את המים והתבשיל עצמו שהיו ע"ג האש, אם העבירו אותם לכלי אחר.
יז. ומשום כך מותר להעביר מים חמים המתבשלים ע"ג האש, או במיחם חשמלי, לטרמוס, על מנת לשמור את חומו.
יח. כמו כן מותר להניח מים חמים בתוך בקבוק חם כדי לחמם את המיטה, אך אסור לעשות זאת אם ברצונו לחמם מקום שיש בו כאב שרירים וכד' משום איסור רפואה בשבת.
יט. מותר להניח את הבקבוק בתוך מגבת וכד' כדי לשמור את חומה, ובכדי שלא יכווה גופו.
כ. מותר להניח כיסוי על אוכל אם עושה כן כדי שלא יכנס למאכל אבק זבובים וחרקים וכד'
