לתרומות לחץ כאן

ברכה על בירה

שאלה:

למה אין מברכים בורא פרי האדמה על בירה, מכיון שהיום נוהגים לעשות בירה מזנים מיוחדים של שעורה ומגדלים את השדות בשביל בירה. ושעורה למאכל בהמות באה מזנים אחרים.
יש לי אותה שאלה לגבי תה נענע מכיון שבמזרח התיכון מגדלים נענע בשביל תה.

תשובה:

לא הבנתי את שאלתך, הרי בכל מקרה לא אוכלים את השעורה עצמה ואת הנענע עצמו, ולא גרע ממיץ פירות שגם אם הם מיועדים לכך ברכתם שהכל, ולפי שהמיץ אינו אלא זיעה בעלמא [ידועה בזה מחלוקת הרשב"א והרא"ש, אבל כך הרי הלכה].

הצטרף לדיון

7 תגובות

  1. מכיון שמבשלים את השעורה ואת הנענע הוא דומה למרק ירקות שמברכים בורא פרי האדמה מכיון שכל עיקר הפרי יוצא על ידי בישול ואינו זיעה בעלמא כמו בסחיטה

  2. מסתמא כוונת השואל לפי דעת החזון איש זצ"ל בענין מיץ תפוזים כאשר רוב נטית עצי תפוזים במדינה נעשו בשביל שתית המיץ ולא לאכילה.

  3. ראשית אין המנהג כדברי החזון איש בזה, ושנית כל עיקר טעמו הוא שכל הפרי נסחט לכוס, כל ממשותו, אינני חושב שכך זה בבירה.

  4. במחילה כבוד הרב שליט"א,אני לא באתי במה שכתבתי להביע הלכה,אלא רק לנסות להסביר את הבנת השאלה של השואל הנכבד,-שכבוד מעלתו שליט"א כתב שלא הבין את השאלה.ועל זה באתי להסבירו,ושאכן יש צד כזה בהלכה.כל הברכות.

  5. מה עוזר לנענע שהיא בכלי שני (והיא כשלעצמה סברא מענינת) והרי היא מקלי הבישול לכאורה?

    עכ"פ לכ' יש לתרץ באופן יותר פשוט גם על תה נענע ע"פ תוס' בברכות (שכחתי מקומו) שעל שתייה תקנו רק שהכל ואינה דומה למי שלקות וכד' שנקראים אוכל שהרי אוכלים אותם עם לחם.

  6. קלי הבישול זו סברא בנענע, מתי היא נחשבת מבושלת, זה לא סברא במים, כלומר מתי הם נחשבים שבלעו כל כך הרבה וחזק את הירק עד שנעשים טפלים לו, אין סברא כזו בקלי הבישול.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל