לתרומות לחץ כאן

סדר ליל ט"ו בשבט

שאלה:

א. מדוע נוהגים להרבות בפירות? מה מיוחד בט"ו בשבט? מדוע לא בתאריך אחר?
ב. האם יש העדפה לפרות יבשים או טריים?
ג. כמה סוגי פירות נוהגים לאכול?
ד. מהו הסדר (כמו סדר פסח) הנכון?
ה. האם עדיף להתעסק יותר בפירות או בלימוד תורה המיוחד לטו בשבט?
תודה רבה!

תשובה:

שלום וברכה

נוהגים להרבות באכילת פירות בט"ו בשבט משום שהוא ראש השנה לאילנות, שנות המעשרות נקבעות לפי זמן החנטה של הפרי אם לפני ט"ו בשבט או לאחריו.

יש עדיפות לפירות ארץ ישראל, הודיה לה' על פירות הארץ שנשתבחה בהם, בדרך כלל הפירות היבשים אינם מארץ ישראל למעט התמרים.

יש נוהגים לאכול 15 מיני פירות ואחר כל אחד לומר פרק אחד משיר המעלות, יש נוהגים 30 מינים, אבל המנין אינו חשוב העיקר שמרבין באכילתם.

לא הבנתי מה סדר פסח קשור לכאן? יש כאן ענין של סדרי קדימה בברכות.

כמובן יש לצקת תוכן רוחני לענין הזה, לדבר בשבח ארץ ישראל, ודברי תורה ולכול מהפירות.

בענין סדרי הקדימה בברכות יש לנו שני כללים יסודיים:

א. מג”ע א”ש – כלומר 1. מזונות או המוציא. 2. הגפן. 3. בורא פרי העץ. 4. בורא פרי אדמה. 5. שהכל.

ב. מאותם פירות העץ שלפנינו שמברכים עליהם בורא פרי העץ, יש להקדים את פירות שבעת המינים כגון אלו שהזכרת לשאר פירות האילן, ובתוך פירות שבעת המינים עצמם יש להקדים מה שיותר קרוב בפסוק [ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון ארץ זית שמן ודבש] למילה “ארץ”, לכן זית קודם לענבים או תאנים, ואם שני המינים קרובים בשווה למילה ארץ, אחד לארץ הראשון והשני לארץ השני, הארץ הראשון קודם. כמובן אין לברך אותה ברכה פעמיים, הנושא כאן הוא רק על מה ראוי לומר את הברכה. כמו כן, אם אתם אוכלים לחם בשביל חיטה לא כדאי לברך העץ על זית, כיון שיתכן שלא מברכים עליו באמצע הסעודה, כדין דברים הבאים מחמת הסעודה. במצב כזה גם אין לברך שהכל על הבירה.

כלל נוסף, כאשר יש פרי אדמה חביב יותר מפירות העץ, הוא קודם למרות שהוא אדמה.

מקורות:

ראה פרטי הדינים בזה בשולחן ערוך בסי’ ריא.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל