שאלה:
בס״ד
שלום וברכה !
האם מותר ליטול ידיים אחרי השקיעה לסעודה שלישית
בשבת ?
נא לציין מקורות .
תזכו למצוות
תשובה:
לגבי זמן בין השמשות – 13 דק' לאחר השקיעה יש מחלוקת גדולה אם ניתן להתחיל סעודה שלישית, אבל לאחר מכן זה כבר צאת הכוכבים לשיטת הגאונים ובשום אופן אסור ליטול ידים לסעודה כיון שכבר הגיע זמן הבדלה. אגב, על סעודה לאחר צאת הכוכבים אין לומר רצה.
מקורות:
לכתחילה ודאי יש לאכול לפחות כביצה לפני השקיעה, ואין להקל בדבר, ולא רק בגלל האיסור לאכול לפני הבדלה, אלא גם מצד עצם קיום מצוה זו שאמורים לקיימה בשבת דוקא… ראה קצות השלחן סי' צב סעי' ח.
ואם לא אכל עד השקיעה, נראה מדברי המשנה ברורה בתחילת סי' רצט שאינו רשאי לאכול בבין השמשות [הוא מתיר שם רק לפי מנהגם ללכת לפי זמן רבינו תם, ולאחר השקיעה של הגאונים, אבל לפי מנהגנו שבין השמשות הוא בשקיעה ראשונה יוצא מדבריו שם קצת להחמיר]. אבל המנהג בזה, שאם לא קיים עדיין מצוה זו מותר לאכול, ראה ט"ז שם ס"ק א, (הבאנו לשונו בסוף הדברים) אליה רבה ונהר שלום שם, ובשער הציון שם.
ולכן אם יתחיל סעודת פת יוכל להמשיך כהרגלו באכילה ושתייה, אבל בשאר דברים, יאכל רק את הנצרך לקיום המצוה. וכן הורה הגר"ע יוסף ראה ילקוט יוסף בתחילת סי' רצט.
יש אגב נושא נוסף שדיברו בו הפוסקים, שהרי ביום חול אסור להתחיל לאכול בתוך חצי שעה לזמן ערבית, האם בשבת צריך להקפיד על כך, לגבי המתחילים את הסעודה לפני השקיעה בתוך חצי שעה לצאת הכוכבים לשיטת הגאונים. כלומר כפי שנוהגים כל עם ישראל באין פוצה פה ומצפצף… ומעולם לא שמענו למי שאסר זאת. אלא שהערתם נכונה, מדוע הותר הדבר כיון שאנחנו רגילים להקפיד שלא להתחיל סעודה בתוך חצי שעה לתפילת ערבית כמבואר בשו"ע בסי' רלה.
ושני טעמים נראה לומר בדבר: א. עצם דברי השו"ע הללו אינם מוסכמים, שכן הט"ז שם חולק וסובר שבהפסקה מועטת די ולא צריך חצי שעה כמו בתפילת מנחה, ובערוך השולחן שם סעי' יג כתב שהמיקל כדבריו יש לו על מה לסמוך, וכנראה מטעם זה נהגו להקל בכך בסעודה זו שהיא של מצוה.
טעם נוסף מצינו לכך באליה רבה שם, שכתב, שכיון שהכל זוכרים ערבית במוצאי שבת בגלל ההבדלה הכלולה בה, ואינם רשאים לעשות מלאכה קודם לכן, אין כל איסור באכילה במוצאי שבת לפני ערבית, וזה סמך גדול לענין.
כמו כן, יש בלאו הכי רבים מהאחרונים שמתירים זאת למי שיש לו מנין קבוע לתפילה, כיון שבאופן זה אין חשש שישכח, ונראה שבסעודה הנערכת בבית הכנסת זה נימוק מספיק, כיון שזמן התפילה קבוע ויש גבאי וכו' העומדים על כך, ואין חשש שישכחו. ולא גרע דינו משאר שומר שמזכיר את תפילת ערבית שאף בשאר ימות השבוע די בכך כדי להתיר את האכילה, כפי שהובא במשנה ברורה שם ס"ק יח, וע"ע ערוך השולחן סי' רלב סעי' טו טז.
ואלו האוכלים פיצוחים וכדומה, לא רק שאינם מקיימים דין סעודה שלישית כראוי עלולים הם להכשל גם באכילה לפני הבדלה, שכן ברגע ששוקעת השמש אסור להם לאכול לפני הבדלה, בשונה מסעודת פת.
באופן כללי יהיה נקוט בידכם הכלל "פוק חזי מאי עמא דבר" כיון שמזה שנים כל עם ישראל אוכל סעודה שלישית סמוך לשקיעה, אין לשנות.
ט"ז אורח חיים סימן רצט ס"ק א: (א) (פמ"ג) משתחשך עד שיבדיל כו'. כדי לבאר הדיעות וליישב מנהגנו נעתיק קצת הסוגי' ופירושיה. אית' בפ' ע"פ שבת קבעה נפשה לקידוש ול"צ למיקבע' פי' וצריך להפסקה כדי לפרוס מפה לקדש סבור מינה כשם שקובעת לקידוש ובעי למיפסק סעודתו לקידוש כך קובעת להבדלה ובעי למיפסק סעודתו למיבדל אמר רע"מ הכי אמ' רב להבדל' אינה קובעת וה"מ לענין מיפסק דלא פסיק סעודתו אבל לאתחולי' בסעודה לא מתחילי' אבל בשתיה פסיק והרי"ף והר"ן פירשו דהך קובעת נפשה לקידוש מיירי בספק חשכה נמצא שיש כאן ב' חומרות חומר' א' לענין מפסיק בסעודה בשביל הבדלה דלא התירו שלא להפסיק בסעודה שאכל מבע"י בשביל הבדלה אלא בשעה שיש ספק חשכה אבל בודאי חשיכה צריך להפסיק. חומר' ב' יש לענין התחלת סעודה דאפי' בספק חשיכה לא יתחיל דהא ע"ז אמרי' שא"צ להפסיק ממיל' יש איסור להתחיל וזה דעת הי"א שמבי' בסמוך והרא"ש מפרש הפשט דמיירי אפי' בודאי חשכה שא"צ להפסיק בשביל הבדלה ולפ"ז יש קולא גם בהתחלה בספק חשיכה דמותר להתחיל ולא אמרו שאין להתחיל אלא בודאי חשיכה דמנ"ל לבקש חומרא דהתחלה קודם עיקר חיוב הקביעות להבדלה כנ"ל לדעתם וע"כ כתב הטור וש"ע בריש הסי' אסור לאכול כו' משתחשך עד שיבדיל משמע דבספק חשיכה אין איסור דהא עד שיבדיל קאמר ובספק חשיכ' אין שייך הבדלה נמצא דהני תרי דיעות פליגי בתרתי וכיון דכתב רמ"א דהמנהג פשוט כסברא ראשונה ממיל' שרי להתחיל בספק חשיכה וע"כ אין להפליג המנהג בסעודות גדולות שיושבים לתחילת הסעוד' בספק חשיכה ומו"ח ז"ל כתב שיש איסור גדול בדבר ואין אפשרות למחות בידם ול"נ דש"ד לסמוך על הרא"ש והטור בזה אבל במתחיל בודאי חשיכה ודאי יש למחות בידו כנלע"ד:
