לתרומות לחץ כאן

זיעה בתנור שלנו

שאלה:

היה מקרה,
שלתנור פתוח של לחמים, נכנסה יונה
וסגרו את הפתח, ואפו את הלחמים, אתה.
זה נאסר?
כאשר היה חום גבוה בתנור, הזיע העוף ויצאו טיפות מים מהגוף, נזרקו לאויר התנור, ונחו אחר כך על גוף הלחמים. ולכן נאסרו מחמת ממשות הזיעה.
מו"ץ אחד התיר. לדעת מרן
היכן יש מקור מפורש למקרה דידן? שאוכל להגיד לו

תשובה:

הנושא הזה נדון בהרחבה בשו"ע בסימן קח, המנהג להחמיר בתנורים שלנו מחשש שיש בהם זיעה והם נקראים תנור קטן, אינני יודע מה בדיוק היתה המציאות אצלכם.

אני מעתיק לך את דברי השו"ע והרמ"א בענין זה.

 שולחן ערוך יורה דעה הלכות תערובות סימן קח סעיף א:

אין צולין בשר כשרה עם בשר נבלה או של בהמה טמאה בתנור א', ואף על פי שאין נוגעים זה בזה. ואם צלאן, הרי זה מותר. ואפילו היתה האסורה שמינה הרבה והמותרת רזה. ואם התנור גדול שמחזיק י"ב עשרונים, ופיו פתוח, מותר לצלותם בו ובלבד שלא יגעו זה בזה. ואם אחד מהם מכוסה בקערה או בבצק וכיוצא בו, מותר לצלותם אפילו בתנור קטן ופיו סתום. הגה: וה"ה לבשר עם חלב נמי דינא הכי. (טור סימן צ"ז). ונוהגין להחמיר לכתחלה, אפילו בתנור גדול; ובדיעבד, להקל אפילו בתנור קטן. (ארוך כלל ל"ט ובתשובת ר"י מינץ ובהגהת ש"ד ואגור בשם מהרי"ל וטור בשם רשב"א שכן הסכמת רוב המורים והוא שיטת רש"י וה"ג ורי"ף ורמב"ם). ואם אפה פת עם בשר, אסור לאכלו עם חלב, אם יש לו פת אחר (שם). וכן אם עובד כוכבים אפה פת עם איסור, אסור לקנות אותו פת אם יש פת אחר, דכל זה מקרי לכתחלה. אבל אם אין לו פת אחר בריוח, מותר בשניהם, דזה מקרי לענין זה דיעבד. (אגור בשם ר"י מולין). י"א דאין מתירין ריחא, אפילו בדיעבד, אלא אם כן התנור פתוח קצת מן הצד או למעלה במקום שהעשן יוצא (שם בארוך). ובמקום הפסד אין להחמיר, בדיעבד (כי כן נראה מהפוסקים וכ"פ ב"י), אפילו סתום לגמרי. 

באופן שהזכרת שרואים זיעה, החמיר באדרות משה יו"ד חלק א סי' מ. וראה שם שבאופן כללי חושש לזיעה בתנורים שלנו ואינו מסכים עם הסברא שגופי החימום שורפים את כל הזיעה.

לכן, במקרה שלכם שאתה אומר שראו זיעה, לכאורה יש להחמיר.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל