לתרומות לחץ כאן

ברכת המזון למי שאכל ולא שתה

שאלה:

שלום,
כאשר אוכלים פת ללא שתיה , האם ברכת המזון מדרבנן? ואם שותים שתיה כלשהי אזי נהפכת לדאורייתא?
תודה

תשובה:

שלום וברכה

שיטת היראים ידועה שושבעת זו שתייה, ומי שלא שתה חייב ברכה רק מדרבנן, וברמ"א בסי' קצז מבואר שאף שרבים חלקו עליו בזה, יש לחשוש לדבריו לענין שלא יוציא ידי חובה אדם שאכל ושבע ושתה, שהוא ודאי חייב מדאורייתא. בחזון איש סי' כח העיר כדבריך, שלפי זה אם ישתה אחר כך יתחייב שוב ברכת המזון מדאורייתא, ואכן העירו, מפני מה חשש הרמ"א לדבריו רק לענין שלא יוציא אחרים ידי חובה ולא הביא לחשוש גם לענין זה שלא ישתה אחר כך. וכנראה כיון שהעיקר שלא כדבריו והטא דבר שיש בו טורח, לא חשש לכך.

הצטרף לדיון

4 תגובות

  1. לאחר ברכת המזון, אם ישתה נעשה החיוב דאורייתא, ומה שקודם לכן בירך – מדרבנן – אינו פוטר חיוב דאורייתא..

  2. סליחה שוב, אינני מבין, מה הכוונה ישתה אחר ברכת המזון ? אם שותים אחרי ברכת המזון אז מתחייבים בברכת בורא נפשות ? לא כך…
    אודה להסבר

  3. אסביר את הענין: השואל מתייחס לשיטת ספר היראים שסובר שמה שנאמר בתורה ואכלת ושבעת וברכת, הכוונה שיש אכילה, ויש שביעה שהיא השתייה שעם האוכל, ולפי דבריו, רק מי שגם אכל וגם שתה חייב ברכת המזון מהתורה. מי שאכל ולא שתה, חייב רק מדרבנן. עד כאן פשוט. עכשיו יוצא דבר מעניין: יש לנו הרי כלל שהמחוייב מדרבנן לא מוציא ידי חובה מי שמחוייב מהתורה, כי חיובו פחות יותר, חשבון כזה יכול להיות גם באותו אדם עצמו, אם בשעת הברכה הוא היה חייב רק מדרבנן, ואחרי הברכה מתחדשת לגביו סיבה שבעצם עכשיו הוא חייב מהתורה, אז מה שבירך קודם בשעה שעוד לא היה מחוייב אלא מדרבנן, אינו פוטר את החידוש הזה שנוצר בו עתה. מעתה, כאשר הוא רק אכל ובירך, ועכשיו הוא שותה, מתקיים בו "ושבעת", ואם כן עכשיו יש לו כבר סיבה לברכת המזון דאורייתא, ויוצא שמה שבירך קודם לא הועיל לו, וכך עכשיו בגלל ששתה כוס מים, הוא צריך שוב לברך ברכת המזון על מה שאכל… אלא שלהלכה אנו לא פוסקים בזה כדברי היראים.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל