יחסי אב ובת

שאלה:

שלום, אשמח לעזרתך. אבא שלי נוהג לעשות פעולה מסוימת באופן שגורם לי לבהלה גדולה מאוד. ביקשתי ממנו עשרות פעמים לעשות את הפעולה בשקט ואמרתי לו במפורש שהאופן בו הוא מבצע את הפעולה מפריע לי ומבהיל אותי מאוד, אבל בכל זאת הוא ממשיך לבצע את הפעולה באותו אופן והוא לא שינה כלל את ההתנהגות שלו בנושא. השבוע הוא עשה את הפעולה פעמיים אחת אחרי השנייה, נבהלתי מאוד ופשוט צעקתי – זאת הייתה זעקה שמבטאת "פשוט די!!!, אתה יכול לעשות את הפעולה הזאת בשקט. למה אתה לא עושה מאמץ קטן בשביל שלא יהיה לי רע???". מאז אני כועסת עליו ולא מדברת איתו. אני מצפה שאבא יעשה מאמץ בשביל לשנות התנהגות שמפריעה לבת שלו, במיוחד שהיא הדגישה בפניו שהאופן שבו הפעולה הזו מתבצעת מפריע לה. מה לעשות? מניסיון עבר, כפי שסיפרתי קודם – להגיד לו שאופן ביצוע הפעולה שלו מפריע לי, לא עוזר. אשמח לתשובה מהירה, תודה

תשובה:

שלום וברכה

אני לא באמת יודע ומבין במה מדובר, אבל כן יכול לומר לך שני דברים: 1. אני מניח שלא מדובר במשהו באמת מסוכן וכדומה, שהרי הוא עושה זאת כדבר שבשיגרה ואני מבין שהכל בסדר, אז גם בזה נכון הכלל הקיים תמיד, שכדאי לנסות להתרגל במקום להלחם בזה… באופן כללי יש לנו קושי לפעמים להבין שאנחנו לא חיים על אי בודד, יש אנשים סביבנו, כל אחד יש לו הרגלים וצרכים, ומגמישים… קורה שאתה מגיע לבית הכנסת ומישהו לידך מסתובב הרבה ומתפלל בקול רם ומפריע לך וכדומה, אז מה, תעיר לו? ומה עם זה שבצד השני משתעל ואתה מתחיל לחשוב אולי יש לו קורונה, או השלישי שכל פעם שהוא מתנדנד הספסל שלו חורק וכו'… חיים בעולם מגוון שאין אדם בו דומה לחברו וכל יום יש לנו מצב רוח אחר וכו', והחכמה היא להכיל הכל נחת וברוגע, להתרגל ולהגמיש..

2. כמו כןתמיד יש לזכור שכיבוד הורים זה בכל מצב! אין כזה דבר לא לדבר עם אבא!! פשוט אין כזה דבר!! בשולחן ערוך מובא שגם כשהוריו מביישים אותו בפני אנשים, גורמים לא הפסד ממון – זורק ארנקו לים, תמיד חייבים לכבד!

בשורות טובות ושבת שלום.