לתרומות לחץ כאן

הסרת שיער בלייזר – גברים

שאלה:

האם מותר לגבר להסיר שערות גופו חוץ מבית השחי ומקום הערוה בטיפול לייזר מאחר שבעולם נהגו אף גברים לעשות כן. ומה הדין לענין הזקן.

תשובה:

שלום וברכה

1. גם היום, עדיין יש בזה משום "לא ילבש", כיון שבאחוזים זה עדיין מועט מאוד, וזה מאפיין נשים, לכן טוב יותר תעשה אם תקצר את השיער ולא תוריד לגמרי, אבל אם זה לא אפשרי והמטרה היא למנוע זיעה וליכלוך ולא לנוי, מותר, על ידי גבר כמובן ולא על ידי אשה.

דעת הגאונים מובא בנימוקי יוסף [ע”ז דף כ”ט] שבמקום שנהגו לגלח שער בית השחי ובית הערוה מותר לאנשים לגלחם וכ”ד הרמ”א יו”ד סימן קפ”ב להקל בזה, אמנם כתב שם שתלמידי חכמים מחמירים בזה ואינם מעבירים שערות אלו.

אמנם חשוב לדעת, כי דעת השו”ע שם כהרמב”ם שלכתחילה אסור להסירם גם כשמנהג המקום להסירם, אלא שאם העבירם אינו נענש בידי בית דין.

אמנם דעת הגינת ורדים שהרמב”ם אינו חולק על הגאונים ולכל הדעות מותר. ועיין בשו”ת רב פעלים ח”ג סי’ י”ח שכתב שאף שבדרך כלל כדעת השו”ע, כבר נהגו בבגדד שאנשים מגלחים שערות אלו. ועיין בשו”ת שרידי אש ח”ב סימן פ”א סק”ג.

2. יש בענין זה שתי שאלות: מצד השחתת הזקן, ובזה יש להקל בלייזר, ראה כאן. ומצד איסור גילוח פיאות הראש, ובענין זה מחצי העין הצידה כל הרוחב הוא פאת הראש ואסור בגילוח, ועד העצם כידוע. וזה אסור.

שבת שלום!

מקורות:

שו"ת רב פעלים חלק ג – יורה דעה סימן יח: הנשים פה עירינו אם יכולים להעביר שער בית הערוה בתער קודם טבילה כי מנהגם להעבירו ע"י חוט.+ שאלה. פה עירינו בגדא'ד יע"א נהגו האנשים להעביר שער בית הערוה בסם ושואלין הלכו אם מותר להעבירו בתער ממש או לאו יורינו ושכמ"ה.
תשובה. מרן ז"ל בב"י סי' קפ"ב דייק מדברי הרמב"ם ז"ל שכתב במקום שמעבירין אותו גם האנשים אין מכין אותו אם העביר דהיינו דוקא מכת מרדות הוא דאין מכין אותו אבל איסורא עביד וכן דעתו בש"ע שסתם כדברי הרמב"ם דהכאה ליכא אבל איסורא איכא, אמנם מור"ם ז"ל בש"ע הביא דברי הר"ן ז"ל בפרק ב' דע"ז שכתב בשם הגאונים דגם לכתחלה שרי ע"ש, ומן הסתם נראה דשרי גם בתער ממש כיון דליכא הכא איסור משום שמלת אשה למה יאסר התער, וכן משמע מדברי הגאון הלבוש ז"ל שכתב לפיכך אמרו חז"ל המעביר שער בית השחי ובית הערוה בתער הרי זה לוקה, ובמספרים כעין תער מכין אותו מכת מרדות בד"א במקום שאין דרך להעביר אותם שם אלא הנשים דהוי בכלל שמלת אשה אבל במקום שמעבירין אותו גם האנשים מותר לכתחלה לעשות כן ואפילו משום פרישות אין בו עכ"ל משמע דקאי גם על התער דנקיט ליה ברישא, אך מדברי הש"ע לית לן כהאי דיוקא דדייקינן מדברי הלבוש ז"ל ורק מסברה אית לן למימר דשרי גם בתער ממש כיון דאין זה בכלל שמלת אשה מה לי תער ממש מה לי דבר אחר.
והנה אנן אתכא דמרן ז"ל סמכינן דסתם בש"ע כהרמב"ם ז"ל דס"ל הכאה ליכא אבל איסורא איכא אפילו במקום שנהגו להעבירו גם האנשים, אך פה עירינו בגדא'ד יע"א נהגו באמת בזה כסברת המתירין אפילו לכתחלה כמ"ש מור"ם ז"ל בהגה"ה, כי פה המנהג פשוט וברור להעביר שער בית הערוה בסם.
ולכאורה נראה דאע"ג דמנהג אנשי עירינו להעביר בסם אם ירצה אדם להעביר בתער לית לן בה דהא הסם עוקר השער מעקרו שורש וענף והוא יותר עדיף מתער ממש והוא כמו תיקון הנשים דעוקרים השער לגמרי וכיון דנהגו האנשים להעביר בסם למה נאסור להם התער. גם עוד הנשים פה עירינו אין דרכם להעביר בתער אלא מעבירים אותו ע"י חוט ועוקרים בזה השער מעיקרו לגמרי וא"כ לא שייך למימר לאסור התער לאנשים משום דדמי לתיקון הנשים כיון דאין הנשים עושים בתער ועל עקירת השער מעיקרו לגמרי נמי לא דמי למעשה הנשים דבתער אינו נעקר לגמרי כמעשה הנשים ועל כן נראה לכאורה כיון דנהגו האנשים להעביר השער בסם יכולין להעבירו בתער ג"כ.
מיהו נראה אפשר שיש להחמיר ולאסור בתער ממש והוא דמצינו בדין המגלח כל שער שבו מראשו ועד רגליו דכתבו הגאונים שמותר לו לגלח גם של בית השחי ובית הערוה, כתב הסמ"ג שלא התירו אלא במספרים כעין תער, וכתב מרן ז"ל בב"י דלפי טעם שכתבו התוספות והטור דהוא משום כיון דמגלח כל גופו אין זה יפוי אלא אדרבה ניוול הוא ואינו מגלח אלא לשם רפואה א"כ שרי אפילו בתער ממש, ושוב נדחק מרן ז"ל בב"י לפרש גם דעת הסמ"ג כן ע"ש, אך הרב מהריט"ץ ז"ל סי' נ"ו מיאן בישוב מרן ז"ל בדברי הסמ"ג ופשיטה ליה דס"ל להסמ"ג כדעת הגאונים דגם בכה"ג דאיכא ניוול ולא עביד אלא לרפואה ג"כ אסור להעביר בתער אלא רק במספרים כעין תער ע"ש, ובאמת הרואה יראה פשטות דברי הסמ"ג כהבנת מהריט"ץ ז"ל, ונ"ל לפרש טעמא לסברת הסמ"ג דאע"ג דמסתברא כיון דאיכא ניוול ולא עביד אלא לרפואה אין לאסור התער דמה לי תער ממש מה לי כעין תער מאחר דעביד לרפואה, מ"מ יש לומר כיון דאסרו חז"ל העברה בתער ממש בכל הגוף וכמ"ש בגמרא דנזיר לא פלוג רבנן גבי תער ממש ואסרוהו להעביר בו בכל גוונא אפילו בהיכא דלא עביד לנוי ויפוי, ובזה אזדא לה קושית מרן ז"ל שנתקשה בדברי הסמ"ג והוכרח לפרשו בדוחק ונראה דזה היתה כונת מהריט"ץ ז"ל דלא חש לקושיא של מרן ז"ל בב"י בדברי הסמ"ג.
ואיך שיהיה מצינו למהריט"ץ דפשיטה ליה דהסמ"ג ס"ל כדעת הגאונים דאוסרים בתער אפילו במקום שעושה ניוול ולא עביד אלא לרפואה, וא"כ השתא לפ"ז בנ"ד דנהגו פה עירינו להעביר השער בסם יש לומר דאין להתיר להעבירו בתער ממש וכדמצינו בדין המגלח כל גופו דאע"ג דעביד בהעברת השער ניוול בגופו ואינו עושה אלא לרפואה עכ"ז אסרו הגאונים לדעת הסמ"ג להעביר בתער ממש וכ"ש בנ"ד.
גם עוד מצינו להגאון ב"ח ז"ל דס"ל בפשיטות שהסמ"ג סבר כדעת הגאונים דאפילו בכה"ג דניוול ומכוין לרפואה אסור בתער ממש ועשה מטעמים לסברה זו ע"ש, הרי לך גברא רבא דאזיל בשיטת מהריט"ץ בדעת הסמ"ג וראיתי להרב הכנה"ג גם הוא רצה לומר דסובר הסמ"ג שלא התירו בתער אלא דוקא כעין תער אך אח"כ נטה דעתו כדברי מרן בב"י שכתב שגם הסמ"ג יודה וכו' מחמת קושיא שנתקשה לו בזה ע"ש, ואנא עבדא תרצתי יפה לקושיא זו וכדכתיבנא לעיל והיינו משום דס"ל לא פלוג רבנן ואסרו התער בכל גוונא ולפ"ז אין זו סברה זרה ח"ו, ועיין שלחנו של אברהם מ"ש בזה ע"ש. ועל כן יש לומר על אנשי עירינו יע"א מאחר דלא חזינן שנהגו היתר אלא רק בסם, יש לנו לחוש לדעת הסמ"ג כפי פשטות דבריו וכפי הבנת מהריט"ץ והב"ח ז"ל בדעתו דכתבו דס"ל כדעת הגאונים דאפילו שעושה ניוול ומכוון לרפואה נמי לא התירו בתער ממש והטעם כפי מה שכתבתי בס"ד לעיל דלא פלוג רבנן או כפי מ"ש הב"ח או מטעם אחר יהיה מה שיהיה הא מצינו שאסרו התער גם בניוול ועביד לרפואה, וא"כ ה"ה פה עירינו יע"א דנהגו האנשים להעביר דאה"נ אין להתיר בתער ממש אלא רק במספרים כעין תער או בסם, כפי מה שנהגו, דמאחר דחזינן סברת הסמ"ג בהכי יש לנו לומר שגם הר"ן ז"ל שהביא היתר ההעברה בשם הגאונים הוא נמי איירי בעין תער ולא בתער ממש. ואם תאמר למה לך לאחמורי כולי האי למיחש לסברת מהריט"ץ והב"ח בדעת הסמ"ג ולא תפרש דברי הסמ"ג כהבנת מרן ז"ל בב"י דס"ל דשרי בתער ממש, על זאת אשיב כיון דהאי דינא דהעברת שער בית הערוה לדעת מרן ז"ל שקבלנו הוראותיו אסור, כי הוא סתם כסברת הרמב"ם הכאה ליכא ואיסורא איכא וכנז"ל, ורק משום דחזינן המנהג פה עירינו להעביר השער בסם, כסברת המתירים לכתחילה שהביא מור"ם ז"ל בהגה"ה מדברי הר"ן בשם הגאונים, על כן דיינו לסמוך על המנהג נגד סברת מרן ז"ל בסם דחזינן ביה מנהג ברור אבל בתער ממש כיון דחזינן דס"ל איסור ממש אפילו בניוול ורפואה ולא מצניו מנהג בתער ממש כלל לכן אזלינן בתער ממש בתר סברת מרן ז"ל דאסור בהעברת השער.
וחזינא לגאון הוא הרב מהריק"ש ז"ל בערך לחם שכתב על מ"ש והחברים נמנעים בכל מקום היינו ר"ל אפילו במספרים כעין תער אבל בתער עצמו אסור ע"כ ע"ש, משמע דס"ל בתער עצמו אסור גם לשאר אנשים במקום שדרכם להעביר, והיינו משום דאזיל בתר פשטות דברי הסמ"ג, ועוד יש לדייק מדברי הש"ך לאסור בתער ממש גם במקום שנהגו היתר בהעברת שער והוא דאיתא בש"ע מותר להעביר שער שאר אברים בכל מקום וכונתו לומר בכל מקום בין במקום שנהגו האנשים להעביר בין מקום שלא נהגו, וכתב הש"ך סק"ג בזה"ל במספרים כעין תער אבל לא בתער עכ"ל, ונראה מ"ש אבל לא בתער קאי נמי על העברה דכל מקום ר"ל בין במקום שנהגו האנשים להעביר בין שלא נהגו להעביר, ונראה דסבר כמהריק"ש וטעמא דידיה כמ"ש לעיל כיון דאסרו חז"ל תער ממש לא פלוג. הנה כי כן בנדון השאלה יש לאסור בתער ממש אלא יעביר בסם כמנהג או במספרים כעין תער, ורק אם יש לו חטטין וא"א להעביר אלא בתער שרינן ליה וכמ"ש מרן ז"ל בסעיף ד' ע"ש. והשי"ת ברחמיו יאיר עינינו בתורתו אכי"ר.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל