שאלה:
אדם בירך בביתו על ביסקיויט מזונות בסתם (בלי שום כוונה). לאחר 10 דקות (ולא היה היסח הדעת), הביאו לפניו תערובת של אורז עם בשר – והאורז הוא הרוב.
האם צריך לברך על הבשר שהוא הטפל?
תשובה:
שלום וברכה
לדעתי הוא חייב לברך גם על האורז. אדם שאוכל ביסקויט זו אכילת עראי ואני מניח שסיים כבר לאכול ולא היה דעתו לאכול עוד והסיח כבר דעתו. ממילא אחר כך כשבא האורז עליו לברך עליו.
אגב, תערובת אורז ובשר, אם התבשל יחד כתבשיל אחד אכן מברכים ברכה אחת, אבל אם יש כאן שני תבשילים שסתם מערבים אותם בצלחת כדי שהאורז לא יהיה יבש, יש לברך על כל אחד מהם בנפרד.
ואם מדובר לא באכילת עראי ובירך בסתם, האם צריך לברך על הבשר שהוא טפל ומעורב עם האורז כתבשיל אחד?
יש לברך, הטפל אינו פטור מברכה, אלא שהוא נפטר בברכת העיקר, ואם לא היתה מחשבה על כך מראש, יש לברך.
אם הבשר הוא בא להטעים רק להטעים את האורז, גם אם התבשלו יחד, מדוע לברך 2 ברכות?
אינני שיש אדם בעולם שיתחשב בבשר רק כתבלין לאורז, זה בודאי חלק מהמאכל, אולי יש שאפילו יתייחסו לזה כעיקרו אבל לא כתבלין.
"…בירך בורא מיני מזונות על עוגה מתוקה ועל סמך ברכה זו אוכל אחר כך קוג'ל (כי היה דעתו על כך או רגיל הוא) יכול לאכול כתוספת לקוג'ל מלפפון חמוץ בלי ברכה (אם היה דעתו או רגיל בכך) אף על פי שאין המלפפון נטפל למין המזונות המתוקים שעליו בירך, וכל כיוצא בזה" (פסקי תשובות סימן ריב הערה 71).
"כי היה דעתו על כך" ממילא כלל גם את הטפל… ואה"נ יש לעיין ולדון בדברים.
השאר תגובה