שאלה:
אדם שלא ידע ובירך מתוך סידור ואמר ברוך אתה… ובמקום א-לוהינו אמר אלוקינו באות ק' , וכן במקום א-דני אמר אמוני או אדוני (מהמילה אדון שלי), האם יצא?
ידוע שכל ברכה שאין בה שם ומלכות אינה ברכה, (סימן ריד), ועוד ידוע שאדם שמברך בלשון אחרת גם יצא, והשאלה האם פה כיוון שאותו מברך התכוונה לקב"ה ורק שאמר בדרך מוטעת האם יצא או לא?
חייב מקור שמישהו דיבר בזה.
תודה רבה מראש
תשובה:
שלום וברכה
לכאורה פשוט וברור שאינו יוצא בזה ידי חובה. ואף שיש סוברים שאם אמר בריך רחמנא מלכא מריה דהאי פיתא, כמבואר בברכות מ ב וברמב"ם ברכות פרק א הלכה ו, שם, המילה רחמנא היא כינוי לה', ומבטאת אחת ממידותיו, אבל אלוקינו אינו כינוי לה', אלא הוא כינוי – שיבוש לשם אלוקינו, שהוא שמו של ה', ולכן אינו יוצא בכך ידי חובה.
לא מצאתי כרגע מקור מפורש לציינו.
משנה ברורה ריד שער הציון ס.ק ג
אם הזכיר איזה שם משבעה שמות שאינם נמחקים יצא ידי חובה ע"כ
משמע שבלאו הכי לא.
מ"מ דווקא שלא הזכיר לא אלקינו ולא אדנות כתקנם
כוונת השואל, היא לפי הגמרא שהזכרתי והשיטות שיוצא בדיעבד בבריך רחמנא למרות שזה לא מאותם שבעה שמות, מה הדין באלוקינו, ועל זה כתבתי את החילוק הנ"ל.
כי רחמנא זה כינוי בארמית וה'ה בשאר לשונות שיוצא אבל בלה'ק משמע דווקא ז' שמות שאין נמחקים
אתה מערבב שני נושאים, יש שם ה' בלע"ז זה דבר אחד, ויש בו מחלוקת אם יש בו איסור של הזכרה לבטלה וכו' ובזה ודאי יוצא, יש גם דבר יותר מחודש משם לע"ז, שזה רחמנא, זה אינו שם בכלל, גם לא בלע"ז! אלא כינוי בעלמא והוא נמחק לכל הדעות, ואעפ"כ יוצאים בו ידי חובה, אף שאינו משבעה שמות וגם לא כינוי או תרגום שלהם, אלא כינוי בעלמא, וכאן אני בא ואומר, שאלוקינו זה עוד פחות מכך! כיון שאלוקינו אינו כינוי לקב"ה אלא כינוי לשם אלוהים. ולכן פשוט בעיני שאינו יוצא.
השאר תגובה